שלום לכולם אני דינה נשואה באושר ויש לי שני ילדים, אחד בן 19 והשני בן 30.
אני מאוד אוהבת אותם וכל שנותיי לא חסכתי מהם דבר, גם מבחינת חום ואהבה וגם דברים חומריים. בני בן 19 התגייס לא מזמן, משרת כחייל קרבי ובקושי נמצא בבית.
בעייתי היא עם בני בן ה-30 עובד בעבודות מזדמנות, לא משהו קבוע, רווק ולא חושב לעזוב את הבית.
הוא לא חוסך לעצמו כסף, מאוד נוח לו הקן שבנינו לו, יש לו פנסיון מלא בבית: מי שמכבס לו, מקפל לו, קונה לו ומבשל לו.
אני חושבת שהוא הגיע לגיל שכבר צריך לעזוב את הבית ולבנות לעצמו חיים, הוא לא יוכל כל חייו לחיות על חשבוננו. אני כל הזמן מנסה לזרוק לו הערות עדינות על המצב אך הוא לא מבין. אני רוצה לדבר איתו באופן ישיר אך חלילה לא רוצה לפגוע בו ולתת לו תחושה של גירוש מהבית. איך להגיד את הדברים? באיזה צעד לפעול?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות