שלום לכם
אני ממש לאחרונה יצאתי מהצבא (על בעיות נפשיות, לא סיימתי שלוש שנים) , הוריי "השלימו" עם המצב. הם החליטו שהם רוצים או שאצא לעבוד בצורה מיידית (לעבוד כרגע עם אבא שלי, שזו לא ממש עבודה, יותר עזרה לבית, או עבודה בכל מקום אחר שבו אחפוץ) או שאצא לגור במקום אחר.
מצד אחד, יצאתי מהצבא כי הרגשתי שאני לא מסוגל להתמודד עם החיים האמיתיים (ובפרט עם מסגרת), והוריי מודעים לזה- אז מה הקטע? אני יודע שכמו כל הורה אחר הם רוצים לראות שאני מצליח, אבל... הם יודעים שזה ייקח זמן, אז למה כל המריבות והעצבים המיותרים?
מצד שני, אם אצא לעבוד, זה יהיה כמתכנת, ולא כאיש שיווק כפי שעבדתי אצל אבא שלי.
אני רוצה לצאת לעבוד כמתכנת, אבל, זה ייקח זמן. כישוריי הנוכחיים תואמים לצרכיי השוק של כ-5-6 שנים אחורה. לא התעסקתי המון בתכנות מאחר והוריי לא רצו בכך. אין לי בעיה להתחכך בתכנות שוב, אבל, יש פה את ה"ביצה והתרנגולת", כי כדי להתחכך בתכנות אני צריך את מהלך השבוע, שבו אבי מכריח אותי לעבוד ולעבוד אתו.
אתם מבינים? אני רוצה להתקדם הלאה בחיי (אמנם לאטי, אבל להתקדם), אבל מכריחים אותי להישאר תקוע במקום.
אשמח לעצות ותובנות במצב המאוד מבלבל הזה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות