בני לא רוצה להתגייס לצבא, להתערב ולשים לו רגל?

אני מתבייש לכתוב את זה (אפילו באופן אנונימי)
לפי הכותרת אני מבין שכבר הבנתם - הבן שלי בשר מבשרי לא מוכן להתגייס לצה"ל

הוא בן 16 כיום אך מאז גיל 14-15 הוא הביע התנגדות רבה להתגייס לצה"ל מכל מיני סיבות
אני הייתי בטוח שמדובר בפחד מובן ולא הרצון האמיתי שלו אז לא ייחסתי לזה הרבה חשיבות והנושא נשכח

לפני כמה ימים הוא קיבל צו ראשון וברכתי אותו ושאלתי אותו לאיזה תפקיד הוא מעוניין להגיע
הוא אמר שהוא ציפה ממני כבר להבין שהוא עדיין נשאר בעמדתו ולא רוצה להתגייס
התחלנו לדבר למה והיה לו כמה טענות

1 - הוא לא מוכן לתת לצבא לרמוס אותו ולהתנהג אליו כמו חיה הוא טוען שבצבא שוכחים שאנו בני אדם והיחס מזעזע + הרמת חיים שם (אוכל,מגורים,מקלחות.) והוא מרגיש שזה יקח לו את כל מה שמגיע לו כבן אדם ולא אכפת לו מהתירוץ הקבוע של כולם שזה לא קייטנה

2 - הוא מרגיש ששוללים לו את החופש פעם נוספת (הפעם הנוספת מתייחסת לבית ספר) הטענה היא שזה שהוא נולד בישראל לא אומר שאחרים צריכים לכפות עליו את הצבא ואת המצב במדינה
הוא בן אדם בפני עצמו
יש אנשים שמתאים להם מסגרות כמו הצבא ויש שלא מעוניינים ולא מתאימים למסגרות הזאת ואין לאף אחד את הזכות לכפות עליו את זה

הוא אמר עוד מספר דברים אבל זה הטענות המרכזיות שלו שהחלטתי לכתוב
הוא אומר שהוא כן מעריך את צה"ל ומודע לזה שאנו זקוקים להם ומאוד מעריך מה שהם עושים בשבילו אך לא כולם רוצים את החיים שלהם
הוא לא רוצה לשרת אפילו בתור ג'ובניק

הוא אמר לי בדיוק מה הוא עומד לעשות על מנת להשתחרר מהצבא והתחיל לפרט ופשוט נדהמתי
בתור אחד שמכיר את המערכת הצבאית הוא הכין תוכנית שתעזור לו לצאת
הוא ממש הכין שלבים של זה (הוא אמר לי שהוא אסף מידע באינטרנט והכין את זה במשך השנים בשביל לדעת מה צריך לעשות בדיוק)
אני מודע לזה שאתם בטוחים שואלים את עצמכם "מי אמר שזה ילך לפי התוכנית" אך לצערי אני חושב שזה כן ילך . . .

אני אובד עצות
הוא לא מוכן להקשיב לי והוא ביקש ממני לתת לו את הבחירה הזאת והתחנן בפניי שאני לא יכשיל אותו בדרך (הוא אמר זאת כי הוא צריך את העזרה שלי בנוסף כדי לצאת)
אני מבולבל נורא
מצד אחד אני מרגיש שאני לא מסוגל אפילו להסכים איתו ובטח שלא לתמוך איתו
אבל מצד שני לשים רגל לבן שלי? אני אוהב אותו וזה שבר אותי