יש לי עוד פחות מחצי שנה עד הטירונות אבל למרות הכל אני מאוד בפאניקה ברמה היסטרית.אני טיפוס אנטיפתיסוציופתי משהו אני קרה לאנשים כל הזמן ואני מתחילה לחשוש מהטירונות שתחייב אותי להיות במסגרת עם אנשים ולהיות קרובה אליהם כל הזמן מבחינתי זה מאמץ נפשי אפילו לדבר עם בן אדם שנמצא לידי.אני גם צריכה פתאום להתחיל לעזור לאנשים ולזייף שאכפת לי מהם אני לא רוצה..הפחד לא נובע מחרדה חברתיתביישנות זו פשוט רתיעה כזאת וסלידה וקור פנימי שקשה להסביר. אני גם טיפוס סדיסטי אני מפחדת שאני אאבד שליטה שם עם אנשים ושאני לא אצליח להסתיר ולזייף רגשות נורמאלי כמו שאני עושה בדרך כלל ביומיום ולא עולים עלי שאני טיפוס קפוא כזה.אני מאוד סולדת מענייני הגיינה ואוכל מהקטע שאיך אני אצליח להתקלח שם עם כולן?ואיך אני אצליח לאכול מבלי להשמין?ואפשר בכלל להתאפר בצבא?אני בפאניקה שלא תהיה לי פרטיות ושאני לא אוכל להתבודד כמו שאני עושה עכשיו כי בבית ספר תמיד הצלחתי לשמור על הפינה שלי לבד וגם בעבודה אבל בטירונות?אין רגע אחד של לבד וזה נוראי.אני מפחדת אני בחרדות יותר מידי ואני חושבת שאני לא אשרוד בטירונות שאני אקרוס שם טוטאלית.איך אפשר לנשום קצת?להירגע?אני מבועתת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות