היי, אני עוד מעט בת 22, גרה עם ההורים, חיילת משוחררת ועובדת בעבודה מכובדת.
מאז ומתמיד לי ולאמא שלי היו חילוקי דעות, כמעט לגבי הכל.
בין אם זה להודיע לה כשאני יוצאת מהבית, לאן אני יוצאת, עם מי, איך, מתי אני מתכננת לחזור וגם להודיע לה כשאני בדרך חזרה.
כשהייתי בצבא היה קצת יותר קל להתנתק מהשליטה הזו מאחר והייתי בבסיס סגור,
אז אז בסופ"שים התופעה חזרה כמובן.
היום כשאני כבר מספיק גדולה ובוגרת לעשות את ההחלטות שלי בעצמי,
אני לא מעוניינת להודיע על מצבי בכל שעה ודקה ביום, דבר טבעי ומובן לכל.
ובכל זאת, אימי מתעקשת וכשנוצר ריב היא מאיימת שלא אקבל את הרכב, שלא תעשה לי כביסות, שלא תעזור לי כשאצטרך. ואני תוהה- האם זה הגיוני, שאמא תשתמש בכל הדברים האלה נגד הבת שלה כשכל מה שהבת דורשת זה חופש?
מאז ומתמיד אמרתי לה שהיא חולת שליטה, לא במובן העצבני של המילה, אלא במובן הבריאותי. תמיד אמרתי לה שזו מחלה אמיתית ושאם היא לא תטפל בזה רק היא תפסיד.
אז היא מאיימת שלא אקבל את הרכב, ואני מאיימת שאעזוב את הבית מוקדם מהרגיל, ואז נוצר מצב של מסע איומים בו כל אחת מפסידה וכלום לא יוצא מזה.
אני כבר אובדת עצות, אני לא מעוניינת לחנך אותה או לדבר איתה בטון שהיא תצליח להבין אותי, אני מאוד רוצה לעזוב את הבית אבל לא באמת מעוניינת לעזוב את אבא שלי ואח שלי, ואני גם בתקופה שלחסוך כסף זה דבר חשוב ולהוציא אותו על דירה נראה לי לא מומלץ.
יש פיתרון לבעיה התמידית הזו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025