אז ככה...
התחלתי השנה ללמוד הוראה .בחרתי דווקא הוראה מכמה סיבות , גם כי דחיתי את הלימודים בשנה אז הרגשתי לחץ להתחיל , גם כי לא היה לי כיוון אז אמרתי אוקי זה כביכול מבטיח לי לפחות הכנסה /חופשים/פנסיה וכו , וגם כי אני מאד אוהבת ילדים אז אולי יקרה נס ואני פתאום אתאהב במקצוע הזה.... אז עכשיו לקראת סוף שנה א' לא זה לא קרה.
התחלתי במגמת מתמטיקה וברחתי משם מידי אחרי סמסטר א'.
עכשיו אני לא מפסיקה להתלבט בכלל לאיזה תחום ללכת , כבר לא מעניין אותי מה יותר נדרש אלא מה יהיה לי יותר קל.
חוץ מהלימודים הרגילים יש את ההתנסות בהוראה. שזה אומר לבוא כל שבוע לבית ספר ליום שלם ולהעביר שיעור, זה אומר שבוע התנסות שלם שכל יום מעבירים שיעור וזה אומר שפעמיים באים לצפות בי.
סליחה, מה עשיתי רע? לימודי הוראה לא אמורים להיות קצת יותר קלים? אני מרגישה שזה ממש לוקח ממני המון , לא מספיק שיש לי מליון עבודות ומליון מבחנים גם ההתנסות הזאת? ואני בכלל לא רואה את עצמי הופכת למורה !!!!
אבל מה האופציות שלי? אני מרגישה כלואה, מה לעזוב ואז מה ? אין לי נתונים גבוהים במיוחד בשביל לעבור לאיזשהו תואר נחשב יותר או אפילו לסתם מדעי הדשא...
ואם אני אעבור, סתם בזבזתי שנה ואני אתחיל מחדש?
אני מרגישה אובדת עצות .... מנסה להגיד לעצמי שהכל עובר, כולם עוברים את זה , לכולן קשה ההתנסות אבל זה עובר. אבל פאק, קשה לי.
גם יש לי נטיה לפרפקציוניזם , ואם קשה לי אז לא נעים לי להגיד למורה המאמנת (המורה בבית הספר שאני באה אליו כל שבוע) , אני מפחדת להכשל , מפחדת להגיד שאני לא מסוגלת ....
בקיצור, אני מבולבלת בטירוף.
ועוד אני רק בשנה ראשונה ... את ההתנסות הזו יש לי להעביר עוד 4 סמסטרים לפחות. וכל הלחץ הזה לא בדיוק ירגע.. אלא אם אני אתרגל פתאום
הלפ מי =/
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות