אני פקמצ״ית בח״א, כבר חצי שנה בצבא. מהיום שהתגייסתי אני במצב נפשי נוראי, אני בוכה כל הזמן ויש לי התקפי חרדה לפני החזרה לבסיס. בהתחלה אמרתי שזה יעבור אחרי הטירונות, הקורס או ההסמכה, אבל עכשיו אני כבר הרבה אחרי כל אלה והדברים לא משתפרים. העבודה משעממת ובסופו של יום אני פקידה לא משמעותית בכלל שסתם מעבירה מידע בין המפקדים. אני מרגישה שהמקום הזה מכבה את האופי שלי ורומס את מי שאני כבן אדם. אני בטוחה שבשירות לאומי אני יכולה לתרום הרבה יותר באופן שיבנה אותי להמשך החיים (אני לא מוותרת על תרומה למדינה). אני חושבת שאני מסוגלת להיות עוד שנה פקידה אומללה, אבל לא עדיף שאעזוב ואתרום יותר במקום שיכול לנצל את האינטליגנציה שלי והיתרונות שלי מעבר לעובדה שאני מסוגלת להרים שפורפרת. הפחד שלי המשתחררות זה הכתם שיהיה לי בקורות חיים (למרות שבעיניי שירות לאומי זה לא פחות טוב). וכמובן האכזבה של ההורים.
יותר קל להשאר בתפקיד אבל יותר מאתגר תורם ומפחיד לצאת, מה לעשות??
חשוב לציין-נפגשתי עם קפ״ס (קב״ן) והוא שלח אותי לפסיכיאטר כדי שיוציאו אותי. התור לפסיכיאטר בקרוב ועדיין לא החלטתי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות