במהלך כל התואר הראשון חייתי בבית הורים וברור שזה מחייב אותי במשהו, אבל לא כלכלית כי זה בכל זאת הורים. לא על זה אני מדבר.
את התואר הראשון שילמתי מפיקדון בצבא ומהכסף שחסכתי מהמשכרות הצבאית + מילואים שעישתי. זה הספיק לי כמעט לכל התואר, חוץ מהסמסטר האחרון שבו נאלצתי לבקש כסף מההורים, 6 אלף שקל. הצעד הזה אוכל אותי עד היום ואני יודע שלא היתה דרך אחרת.
עכשיו אני סטודנט לתואר שני, בתל אביב. למי שלא מסוגל לחסוך, פירושו של דבר חיי עוני מרוד. בשבילי שגדלתי במחסור ולמדתי לחסוך אפילו עם שכר טוראי, זה כסף סביר שאפילו איפשר לי להגיע ל15 אלף בחשבון.
עכשיו: האם להחזיר את הכסף שההורים שלי שילמו לי? אני לא חשוב שאימא שלי חשבה לעצמה שהיא מלווה לי. אני בטוח שהיא נתנה לי את זה ללא תמורה. אבל מצד שני זה נורא מפריע לי: לא הצלחתי לסיים את התואר על חשבון עצמי. וגם יהיה לי קשה נורא להגיד "אימא, אני מחזיר לך את הכסף" ואני מפחד שהיא תעלב מזה. אני לא יודע מה לעשות. ברור שההורים שלי לא יגידו לי "אתה זוכר את ההעברה הבנקאית ההיא", אבל אני זוכר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות