אני אמא לשני ילדים קטנים (3,7) מאז שנולדו ילדיי היחסים עם הוריי עברו הרבה עליות ומורדות, כשנולד בני בכורי הם בחרו לנתק איתנו קשר מכיוון שתאריך הפדיון שלו נפל בזמן מלחמת לבנון השנייה והם מהצפון טענו שבגלל המלחמה אין להם אפשרות להגיע, למרות שאמי גרה בצפון ועובדת בתל אביב, לעבודה היא כן הגיעה אבל לפדיון טענו שאין אפשרות, הכעס שלהם גרם להם לנתק קשר לשנתיים איתי ועם הנכד היחיד שלהם, כעבור שנתיים חודש הקשר ביוזמתם והלך והתהדק, ביקורים תכופים והרבה טלפונים, כשנכנסתי להריון עם ביתי נקלענו אני ובעלי למצוקה כלכלית, באותה תקופה הוריי קיבלו סכום כסף מכובד ובחרו להסתיר זאת מאיתנו, הם קנו רהיטים, מוצרי חשמל יקרים וחופשות מפנקות, כשסוף סוף העזתי לשאול שיקרו לי, בשיחה עם אחי שלא ידע שאני לא יודעת על הכסף גיליתי את האמת, כמובן שכעסתי, הם פשוט המציאו סיפור שלם שכולן שקר, שוב נותק הקשר כי הם לא יודעים לדבר ולפתור דברים כמו מבוגרים אלא לכעוס וישר להיות ברוגז.
כשילדתי את בתי הם אפילו לא היו שם, כשנודע להם שנולדה להם נכדה הם הגיעו אליי הביתה עם מתנה והתנצלות, אני נדרתי נדר באותו היום שהו החלטתי שאם הם שוב יחליטו על ברוגז אני אנקת מהם קשר לגמרי כי אני לא רוצה שילדיי ייקשרו אליהם ואז הם יעלמו להם מהחיים כי כשהם ברוגז איתי הם גם לא רואים את הנכדים גם, הקשר היה מצויין שלוש שנים עד שלפתי לפני כשלושה שבועות הם התחילו לא לענות לי לטלפון, לסנן אותי, לא להתקשר אליי וכשכבר ענו לי סיימו את השיחה מהר בהתחמקות, אינני יודעת מה עשיתי או אמרתי לא בסדר...
לפני כמה ימים הבת שלי שאלה עליהם ומתי נראה אותם שוב ונשארתי בלי מילים, לא ידעתי מה לענות, היא ממשיכה לשאול ואני החלטתי להסביר לה שסבא וסבתא ברוגז וכרגע לא ניפגש, מרוב כעס על ההורים שלי ועל הכאב של הילדים שלי מהניתוק הזה שלחתי להם סמס שבו ספרתי להם על השיחה עם הבת שכי ואמרתי שאני בוחרת לנתק איתם קשר לחלוטין, זה גרר תגובות של קללות ועוד בפייסבוק, ודיבור שמבייש אותי ואת בעלי ברמה הנמוכה שלו, חסמתי אותם בפייסבוק ואני באמת לא יודעת מה לעשות הלאה, האם הדרך שלי נכונה? אני פגועה וכועסת ורוצה למנוע כאב מילדיי שקשורים אליהם, מה עושים???