יש לי הכל בחיים,עבודה,משפחה תומכת,בית,כסף- איך להפסיק לחשוב על האקסית?

היי לכולם

רשמתי פה בעבר אודות הפרידה שחוויתי

אתמצת בקצרה:
הכרנו כשותפים , וגרנו יחד כזוג במשך שנתיים כמעט
במהלך הזוגיות ידענו הרבה עליות וירידות, ריבים , וויכוחים , אני עקשן , פרפקציוניסט ,ודיי חומרי ,בעל דירה ועבודה טובה ,מבוסס.
היא בחורה צנועה ,באה מבית טוב ,בת להורים גרושים,בחורה עם מעט תסביכים ,קשה מעט,תמיד היה לה קושי עם עבודה, עם הכנסה נמוכה בעיקר.

במהלך הזוגיות רבנו הרבה, זה בעיקר בגללי, ובגלל איך שהתנהגתי.
לא נתתי לה מקום לבטא את עצמה,הייתי שתלטן והתנהגתי לא בסדר כלל.

השקעתי במערכת יחסים כמירב יכולתי ,אבל מסתבר שלא מספיק
קניתי לה פלאפון יקר, שילמתי עלייה הרבה,אבל לא יזמתי מספיק טיולים, מספיק בילויים .
הייתי עסוק בשיפוץ הדירה, ו " הכנת הקרקע " לחיי משפחה.
חששתי מאוד מחתונה,הלחיץ אותי מאוד,ומבחינתה זה בגדר חלום.
היה לה קלסר גדול של חתונות, שמלות, מקומות לאירועים וכו'.
ואני נלחצתי ,הייתי חרד מזה, ובתור בן אדם תמיד סבלתי מחרדות, מלהתמודד עם דברים חדשים,מקומות חדשים וכו', ובגלל זה גם בקושי יזמתי טיולים וכו'.

היא הייתה ממש בסדר איתי, עזרה לי, תמכה בי,החזיקה לי את היד, הייתה שם בשבילי.
ואני לא .
אמנם היו הרבה הרבה הרבה מאוד מקרים שעזרתי לה, ותמכתי בה בעת משברים ,אך כנראה זה לא מספיק.

הקשר היה רווי בעליות וירידות .

במהלכו גם חוויתי המון קשיים , כי לא הלך לנו כל כך , רבנו מלא ,רציתי הרבה פעמים להיפרד ממנה, אבל לא ידעתי שאחווה את מה שאני חווה עכשיו

קשה לי כעת
אנחנו פרודים מזה כחודשיים , אני כרגע גר בדירה לבד, מחפש כעת שותפה.
לבד לי כל כך , קשה לי ,אין רגע שאני לא חושב עלייה.

הייתי עושה בעבר הרבה ספורט ,רץ ,שוחה,אופניים ,וכעת בקושי, אולי פעם בשבוע.
הראש חושב עלייה ללא הרף, כל הזמן הזכרונות הטובים עולים ( איך היא רקדה בסלון ,איך היא השתגעה בהופעה שהיינו בים המלח ,איך היא שמה מסכה על הפנים לפני השינה,איך היא הייתה מחבקת אותי כשהייתי נכנס הבייתה... )
אני רושם את הכל והדמעות מתחילות לזלוג..


אני יודע שטעיתי, ואני מכה על חטא כל כך,חושב ללא הרף, איך הייתי כל כך טיפש שהעדפתי להשקיע את כספי בבית, בשיפוץ שלו, בלקנות דברים, במקום להשקיע בקשר, לטוס לחו"ל להציע לה נישואין..

תמיד חששתי מגירושין ,בגלל זה גם חששתי להציע לה, כי אמרתי לעצמי, שאנחנו חווים הרבה קשיים ,הרבה עליות וירידות אז למה לי להציע לה נישואין אם יש מצב שנתגרש..

היא מחקה אותי מפייסבוק,כל החברות שלה גם מחקו אותי ( בטח על פי בקשתה )
הניתוק הזה ממנה כל כך קשה,אני מלא בגעגועים ,מת לחבק אותה, לנשק אותה, לעשות אהבה איתה.


אני שבור, באמת, בקושי גם יש לי חברים..

אני יודע שצריך להמשיך הלאה, כי היא המשיכה כבר
אני בן 32 עוד מעט , מפחד לא למצוא אחת כמוהה,מפחד לא להתחתן , מפחד לא להביא ילדים .
אני כל כך רוצה כבר ילדים
כל כך

יש לי הכל בחיים,עבודה,משפחה תומכת,בית,כסף
אבל כשהיא הלכה,הרייקנות השתלטה על חיי.


מצטער על החפירה

תודה על ההבנה..

המשך ערב טוב