שלום לכולם,
אני משרת בתפקיד עורפי וחשוב מאוד בבסיס סגור בצפון הארץ, במחלקה שמונה כ25-30 איש, בנים ובנות.
עוד לפני הצבא היה חשוב לי מאוד לצאת לקצונה, מאחר ואני רוצה לעסוק במה שאני עושה כרגע בצבא גם בהמשך באזרחות (כמקצוע). זה התחיל להתבטא עוד מהרגע הראשון שהגעתי לצבא - עשיתי [ועדיין עושה] צחצוח נעליים בצורה מושלמת, מקפיד על תספורת תקינה כל הזמן, תקינות, הופעה.
וזהה ממשיך בעבודה המקצועית - אני מוצא את עצמי עושה דברים שמטרתם הסופית היא לרצות את המפקדים שלי, ושאני לא באמת מתכוון לעשות אותם מתוך הגדלת ראש. כמו למשל - לפנות את הפח מול העיניים של המפקד, לעשות כל מיני משימות שמעידות על הגדלת ראש במסגרת התפקיד, ובכלל - במודע או לא במודע - חשוב לי שהמפקדים יראו את מה שאני עושה וכמה שאני מתאמץ.
איפה הבעיה? מכל מחזור (כ-10 איש במחזור) בד"כ יוצא קצין אחד, הרוב המוחלט בנים, בגלל שהם משרתים 3 שנים במקום שנתיים. במחזור שלי (5 בנים ו5 בנות) שאיתו עשיתי את הקורס לפני התפקיד, יש עוד שני בנים שגם מעוניינים בתפקיד. אף אחד משלושתינו לא מדבר על האם הוא רוצה קצונה, אבל אני יודע שהם רוצים. אנחנו פשוט לא מדברים על זה כי זה עוד לא ממש רלוונטי וגם לא רוצים להעכיר את האווירה בינינו. סה"כ אני חברים טובים כולם.
אני חושש שבסופו של דבר לא אצליח לצאת לקצונה, מסיבות של תקנים, או שמא יבחר בן אחר מהמחזור שלי. אני מאוד מאמין בעצמי וביכולות שלי, אבל יש לי שני מתחרים לא פחות מוצלחים.
אני לא רוצה לעשות דברים שאני לא רוצה לעשות, רק בשביל להרשים.
אבל.. איך אני אוכל להגדיל למקסימום את הסיכוי *שלי* להתקבל ולצאת לקצונה?
תודה רבה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות