היי,
התגייסתי באוג' 14, במהלך השירות שלי נפתחה בפניי האופציה לצאת לקצונה, התלבטתי במשך כמה חודשים האם לצאת, אך לבסוף ויתרתי. ויתרתי כיוון שהשירות שלי כל כך מהנה ותורם לעצמי ולמערכת, ומנגד, קצונה כמו זאת שהציעו לי היא סוג של הימור בו אי אפשר לדעת לאן תגיע לאחר קורס הקצינים. כמו כן, הרבה אנשים כולל ההורים שלי אמרו לי לוותר ולא שווה לבזבז עוד שנה (שמי שיוצא לרצונה צריך לחתום שנה קבע) לטובת הקצונה.
אני יודע שנשארה לי עוד יותר משנה וחצי עד לשחרור, אבל מעכשיו אני לחוץ ומבואס, כי חשבתי על זה הרבה, ואני לא רואה את עצמי חי מחוץ לצבא. הצבא כל כך פיתח אותי ואני מרגיש בו הכי מאושר שהרגשתי מזה שנים. אין שום דבר שמושך אותי מחוץ לצבא, לא טיול ולא לימודים מסויימים. כל החיים שלי הייתי במסגרת, יסודי, תיכון וצבא, אך כשאשתחרר באיזו מסגרת אהיה? מעולם לא התנתקתי ממסגרת כלשהי. כן, אני מפחד מהרגע בו אצטרך להיות אדון לעצמי.
מה יהיה אם לא אצליח למצוא עבודה? אלמד משהו שיתגלה לבסוף כמשעמם?
לא הצלחתי לחשוב על מקצוע פשוט ומעניין ומהנה יותר מאשר להיות קצין בצה"ל. ברור לי שיש כאלו, אולם הדרך אליהם מייגעת וקשה, לא פשוטה כמו הדרך להיות קצין.
אשמח לעצות מאנשים שחוו רגשות דומים לשלי, מה הם עשו לאחר השחרור, האם אני סתם נלחץ בהגזמה או שאני שואל את עצמי את השאלות הנכונות?
ומה אתם ממליצים לאדם כמוני לעשות אחרי הצבא? אולי לחזור בי ולהתעקש על לצאת לקצונה עכשיו?(אפילו שזה לא הכי אפשרי)
והכי חשוב, מאנשים שהיו להם את אותם השיקולים שלי(במידה ויש כאלו), האם במבט לאחור אתם מתחרטים שלא יצאתם לקצונה או שאתם שמחים בהחלטה הזו?
תודה רבה מראש לכל הקוראים והעונים!:)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025