אני לא מדברת עם אבא שלי כבר קרוב לשנתיים. עצוב לי שזה ככה. עצוב שבאירועים משפחתיים אני לא שמחה איתו . ממש באלי לדבר איתו אבל אז אני נזכרת במה שהוא אמר לי בעבר ואני מתמלאת בכעס. אני לא מבינה איך אב יכול להתנהג כך לבתו. הוא הרבה פעמים ירד עלי גם כשרבנו וגם כשהיינו בסדר. היה קורא לי זונה, לכי תעמדי בצומת, אמר לי. ישמנה, יש לך גוף של בת 80. אני מודעת לכך שלא הייתי ילדה טובה.. היו לי בעיות בריאותיות שעשו למשפחה חיים קשים וספגתי יחס כזה משני ההורים אבל אמא שלי התרככה ונהייתה טובה אליי ואבא שלי לא השתנה. בגלל הבעיות הבריאותיות סבלתי מדכאונות רבים ותמיד כעסתי על עצמי שאני כזו רכיכה רגשנית שלוקחת ללב כל דבר, האשמתי את עצמי, האמנתי שזה יחס של הורים לילדיהם ואני צריכה להיות כמו כל הילדים ולא לבכות. אני כל כך רוצה לקיים את מצוות כיבוד ההורים, כל מה שאמי מבקשת אני עושה בשבילה ורק עם אבא חסר לי. גם היו פעמים שרבנו והוא סטר לי או בעט בי ותמיד תמידד קילל אותי. לא זוכרת דברים טובים איתו.
אני עדיין כועסת על העוול שהוא עשה לי.. הוא הביא אותי לעולם וגם גרם לי לרצות לעוף מהעולם הזה. גרם לי להרגיש לא רצויה, חסרת ערך,רעה ומכוערת.לא שווה. בקרבתו אני מרגישה את כל הדברים האלה כל פעם מחדש. כל פעם שמישהו נתן לי מחמאה הוא הפריך אותה. בחיים לא הציקו לי או עשו לי חרם או התעללו בי בבית הספר..דווקא בקן הבטוח לכאורה שלי הרגשתי שיש ביריון. אני כבר בת 21 אחרי שחרור ועדיין מרגישה כאילו אני מרדנית בת טיפש עשרה כשאני מתעלמת ממנו. אני לא אוהבת אותו..לא מאמינה שאוכל. גם כשהיה חשש לחייו הייתי שוות נפש והתחלתי לעשות יתרונות וחסרונות לחסרונו. לא אכפת לי אם יקרה לו משהו אני חושבת שיוקל לי אם הוא ימות.
אני לא מבינה למה אווףףף לא מבינה למה אני רגישה ככה לאחרונה אני אפילו לא קרובה למחזור
מה לעשות? להשלים איתו? הוא פגע בי אבל הוא אבא שלי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות