אני בן אדם מאוד שמח כשאני בחברת אנשים, עד שאני חוזרת הביתה. אז אני פשוט עייפה - מהכל, מעצמי.
כשחברים בודדים שקרובים אליי שמים לב לחוסר האהבה העצמית שלי הם מנסים לעודד אותי, בדרך כלל על ידי זה שהם אומרים לי שהרבה אנשים חושבים שאני יפה, חכמה, מצחיקה... זה משגע אותי. למה שיהיה לי אכפת מה אחרים חושבים? אם אני לא מצליחה לאהוב את עצמי שוב דבר לא משנה. אני רוצה להסביר להם שזה לא עובד ככה, אבל אף אחד אף פעם לא מבין. חושבים שאני מתחמקת מהנושא.
יש לי חברה שמאז שדיברנו על זה היא מקפידה להגיד לי לפחות פעם ביום שאני יפה. ביקשתי ממנה להפסיק אבל היא משוכנעת שזה לטובתי. זה רק מעצבן, מזכיר לי שאני לא מסוגלת לראות את עצמי כמו שכולם רואים.
למה כולם בטוחים שלכולם אכפת מהסביבה? זאת סוג של מוסכמה חברתית? אני אף פעם לא הייתי טובה בזה. הייתי רוצה. מעניין אותי לדעת מה אנשים אחרים חושבים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025