שלום, ותודה מראש לכל הקוראים. אני פה בעיקר כדי לפרוק.....
בכמה החודשים האחרונים התחלתי להרגיש חוסר טעם ועניין בחיים ומין ניתוק תמידי כאילו אני צופה בעצמי מהצד, מין איבוד של תחושת ה"אני"...חוויות שאני עובר זכורות לי בזיכרון, אבל אני לא זוכר את עצמי שם....כל דבר שאמור להיות כיף נראה לי לא חשוב, חסר טעם. מאז שכל זה התחיל התרחקתי מאוד מכל החברים שלי ומהמשפחה. כל הרגשה שלי מוחלשת ואני כל הזמן חושב מה הטעם בחיים האלו...התחושה של הניתוק עד לא מזמן הייתה נעלמת כשיצרתי קשר עין או דיברתי עם אנשים אבל בשבוע האחרון גם קשר עין לא "מעיר" אותי. אני זוכר שכשהייתי קטן יותר הייתי שמח, הייתי יותר עם המשפחה ופחות מסתגר בחדר. אין לי שום מוטיבציה לצאת מהבית, לשום מקום. יצא לי לקרוא על מקרים בסגנון וכל הזמן מציינים לצאת מהבית לפעילויות, למצוא תחביבים או ללכת לטיפול...אין לי אפילו את המוטיבציה והכוחות לעשות את הדברים האלו...
היו לי מחשבות על להפסיק את החיים האלו אך אני כל פעם משכנע את עצמי שהמצב ישתפר ויחזור להיות כמו שהיה.
והאמת? אין לי מושג למה כל העניין הזה התחיל. אני מאוד מצליח בלימודים ואני מתאמן בחדר כושר באופן קבוע (בימים האחרונים ממש קשה לי להוציא את עצמי מהבית). יש לי משפחה מאוד תומכת ומבוססת אך אני לא מעוניין לשתף אותם בכל העניין. יצא לי לפתוח איתם את הנושא (ממש לא בהרחבה) והם מיד שאלו אותי אם אני מעוניין ללכת לפסיכולוג. אני כבר לא יודע מה לעשות. מצד אחד נמאס לי מהמצב הזה ומצד שני אני לא מרגיש שיש לי מוטיבציה לצאת ממנו. האם זה יעבור לבד?... :(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025