אני ממש בלחץ. אני מרגישה שאני מפתחת הפרעת אכילה אובססיבית...אני מאוד משתדלת לשמור על אכילה מבוקרת,ועד שאני מצליחה אני הורסת הכל בהתקפי אכילה מפלצתיים (כמויות אוכל ענקיות,גם אם אני לא רעבה ואני על סף בחילה). חקרתי על זה קצת,וכל מה שקראתי בקשר לזה מרגיש נכון לגבי (עלייה מהירה במשקל,אכילה בסתר,בולמוסי אוכל ועוד...).יש לי עודף משקל די רציני (מבחינה רפואית,לא מתלונננת סתם), אבל אני נראית שמנמנה ולא מאוד שמנה,כי אני מתלבשת יפה ולמדתי איך להסתיר את השומן.
אני מרגישה כאילו זה הדבר היחיד שמונע ממני להיות מי שאני רוצה להיות. יש לי חברים טובים,משפחה אוהבת,אני לומדת בבית ספר שבו אני רוצה ללמוד,מצליחה בלימודים וכו, אבל המחשבה על המשקל רודפת אותי כל היום...כל הזמן הסביבה מעבירה לי מסרים סותרים: מצד אחד,לאהוב את עצמי וכו' ומצד שני כל הדוגמניות והיפיפיות במידה 32 והקנאה הנדרשת הזו בחברות הרזות שלי,ההרגשה כאילו הכל יותר טוב בהן כי הן רזות.
אני על סף איבוד שליטה תמידי,ועד כמה שאני מנסה- אני לא מצליחה. דיאטניות,ספורט...כלום. אני לא מצליחה להתמיד. אני שונאת את עצמי בגלל זה- לא לבשתי בקיני מגיל 5,אני מתביישת לדבר עם בנים, ללכת לים,ובוכה כמעט כל יום כי אני מרגישה שמנה ושאני עובדת על עצמי כשאני מנסה לאהוב את עצמי, כי בתכלס,אני לא יפה,מאושרת ובריאה בגלל השומן הזה.
מה לעשות? לספר להורים שאני חושבת שיש לי הפרעת אכילה אובססיבית? אני כל כך מפחדת שהם יכעסו שאני אוכלת כמויות בסתר וש"ינפנפו אותי" ויאמרו שזה לא רציני...אני לא יכולה לדבר עם היועצת שלי כי היא נוראית,וגם לא עם החברות שלי כי הן בט יחשבו שאני מדמיינת.אני ממש אובדת עצות, ומקווה שמישהו יוכל לעזור...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות