היי. אני בת 20 כרגע בצבא..
מאז ומתמיד אהבתי גברים אך תמיד הייתה מישהי ברקע שמשכה אותי בצורה כזו או אחרת.
היה לי בן זוג ומאז הפרידה איתו מרגישה שאיבדתי קצת את עצמי..
התחלתי לדבר עם בחורה. פעם ראשונה בחיים בחורה שאני לא מכירה , לסבית
זו כבר לא אחת מחברותיי, זה משהו שונה לגמריי
היא רוצה שנפגש, אף פעם אף בן אדם לא איתגר אותי כל כך, כל מילה שלה מעבירה לי צמרמורות בגוף.
יכול להיות שבגלל העובדה שזה מסעיר וזו בת .
יכול להיות שאני בי , אבל נמנעת מהגדרות, מעדיפה ללכת אחרי הלב...
אני חושבת שאני נמשכת לאישיות שלה , מסקרנת אותי ברמה מסויימת.
אבל מבולבלת, כי בו זמנית אני מדברת עם עוד בחורים בעלי פוטנציאל לעתיד, אבל אף אחד לא מרגש אותי כמוה.
היא רוצה שנפגש אבל יש בי פחד שארצה להמשיך להתראות איתה ושאסתיר מההורים שלי את מה שקורה איתי.. כבר הייתי פעם במקום הזה ואני לא רוצה לאבד אותם או לצער אותם. אני יודעת כמה קשה להם יהיה לדעת שאני עם בחורה, זו הסיבה היחידה ללבטים שלי.
מה אתם אומרים, מה לעשות? אולי תעזרו לי לחדד מה קורה איתי בתור אלה ששומעים מהצד את הסיפור?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות