הילדים בבית הספר שלי אוהבים דברים מסוימים. משחקי מחשב, קללות, ריכולים ומוזיקה מזרחית.
אני לא מנסה להתנשא, בעיניי, שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה... אבל אני באופן אישי לא אוהבת את הפעילויות האלו, ולכן אין לי שום דבר במשותף עם אף אחד. בהתחלה זה לא הפריע לי, אבל אז התחילו לצחוק עליי, להעליב אותי ולנדות אותי... עברתי כבר בית ספר, וגם בבית הספר הקודם זה היה ככה. אני מרגישה שזה משהו בי, ההורים שלי גם אומרים לי את זה, שאני מתנשאת, שיפוטית, ביקורתית, ולעיתים קצת אגרסיבית.
כן, אני שיפוטית, צינית, ביקורתית, ולפעמים, ממש לעיתים רחוקות, אני אגרסיבית. אבל רק אם ממש ממש ממש מעצבנים אותי, או שאני לא ישנה בלילה...
אף אחד לא מוכן לקבל אותי כמו שאני,
וכך יוצא שמשש בבוקר עד שלוש וחצי אחר הצהריים (כולל הסעות!!) אני נמצאת עם ילדים שצוחקים עליי, משפילים אותי, והופכים אותי למושא ללעג...
אני מרגישה כאילו בגלל שאני שונה דוחים אותי מהחברה, אבל אולי למעשה, משהו בי דוחה אנשים.
אני אשמח שעל סמך מה שכתבתי, תנסו לעזור...
מודה על כל תגובה, ואפילו אגיב לחלקכם בהמשך.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות