היה לי תקופה רעה לפני כמה חודשים של חרדות שנמשכה איזה 3 חודשים ומאז אני לוקחת כדורים, פרוזאק.
אני כבר לא מרגישה שאני צריכה באמת שלא, בלי העין הרע אני במצב טוב.
ואני מרגישה שאני מוגבלת עם הכדורים האלה. אם זה לישון אצל חברות בספונטניות או לשתות קצת עם חברים, מה שעוד לא יצא לי לעשות ואני באמת רוצה כי זה הגיל הזה שצריך להתחיל עם זה..או לפחות נראלי.
והבנתי שאסור כדורים עם אלכוהול. וגם לזכור לקחת את זה כל ערב..
הפסיכולוגית שלי אמרה שלא כדאי כי עוד מעט בגרויות ותקופה של לחץ (אני לא בלחץ יותר מידי במבחנים ותלמידה טובה) ושעדיף להישאר עם זה שנה לפחות.
ואני לא רוצה!! פשוט לא רוצה לקחת כדורים במשך שנה. אני לא תלותית ואני יכולה בלי אני מאמינה בזה באמת. אני למדתי המון בתקופה הזאת, התבגרתי והבנתי באמת שגם תקופות רעות הם לא סוף העולם והכל עובר בסופו של דבר. אבל אני מרגישה שזה לא נכון להמשיך עם הכדורים, שהתקופה הרעה נגמרה ואני יציבה לגמרי. אני לא רוצה תזכיר כל יום בערב לתקופה הזאת. רוצה להמשיך הלאה.
ניסיתי להסביר את זה לפסיכולוגית אבל היא בעיקרון נגד. מה אני אמורה לעשות ואיך אני אמורה להסביר לה את זה בצורה הכי טובה. אני באמת רוצה להיות "חופשיה" לגמרי ולהמשיך הלאה באמת .
מה אתם ממליצים לי לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות