היי
אני בכיתה י'
ואני מרגישה פספוס, החיים שלי משעממים . אני גרה הכי רחוק מבין כל הילדים בכיתה, חבר מעולם לא היה לי וגם כמובן לא נשיקה .
אני כל הזמן מנסה לשנות את האופי שלי כדי שילדים יתחברו אלי, וכשאני אומרת כל הזמן, אני מתכוונת לכל הזמן . כשאני חוזרת הביתה אני מרגישה חרא, ניסיתי להיות בן אדם שכיף להיות איתו, שנחמד ומצחיק אז למה לא שמים עלי? זה בגלל איך שאני נראת ? הרי אני לא בחרתי להיוולד ככה .
אין לי בכלל חוגים, וההורים שלי רוב הזמן לא בבית, אני מרגישה שאני שקועה בתוך דיכאון ואפילו לכלב שלי לא אכפת ממני .
אני כבר לא ילדה קטנה, ואני מרגישה שהייתי כבר מזמן צריכה למצוא חברים טובים או אפילו תחביב ואין לי כלום . אני מפחדת לצאת מעצבנת ליד אנשים כדי שלא ישפטו אותי מהר מדי ורוב הסיכויים שזה יקרה.
יש ילד שאני יושבת לידו בכיתה ואני מחבבת אותו ולפני כמה ימים הוא עבר לשבת ליד חבר שלו, סתם ככה ומעכשיו אני לבד, הוא לא מסתכל עלי אפילו ואני די בטוחה שהוא שם עלי שלט של "משעממת .." ואני לא יודעת איך לשנות את זה ...
אני מקווה שהבנתם אותי כי הניסוח שלי אף פעם לא מובן אז יש לכם עצה ?
וגם אם רק קראתם תודה מראש!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025