אני שנה הבאה לאחר מסע שכנועים ארוך ומפרך, אעבור לבית הספר שרציתי. הכל הולך. אעזוב את האולפנה למרות החברות הטובות, הצוות הנהדר, לטובת בית ספר שיותר פועל לפי האג׳נדה שלי מבחינה דתית ולימודית.
בגלל שחייתי סוג של בנתק מבנים בשלוש השנים האחרונות, ואין לי מושג איך זה ללמוד עם בנים, אני לא יודעת איך אתקשר ואתחבר עם הילדים החדשים שאכיר.. בכללי, זו מנטליות שונה לחלוטין מאולפנה רק של בנות. מהרבה אספקטים.
כיתה גדולה יותר, דינמיקה שונה, מורים שונים, יש שאמרו לי ״בית חרושת לציונים״.. אין ספק, בהתחלה הכל נראה מפחיד.
אבל נגיד שהצלחתי להתגבר על הפחד ולאזור אומץ.. מה השלב הבא?
מרגישה חסרת אונים..
מה אם הם ילעגו על המראה שלי? או יתייגו אותי בתור הדוסה לשעבר/פמיניסטית ממורמרת/טבעונית קיצונית? תמיד אפשר למצוא תווית מבזה לכל אחת.ד.. זה מובן מאליו.. ואם לא אתחבב עליהם מההתחלה? ידברו עליי? עד כמה זה שונה החילוני מהדתי, איך מקבלים תלמידים חדשים? עוד לעבור בתיכון, כשכולם כבר ממש מגובשים זה כמעט בלתי אפשרי..?
אשמח לשמוע מכן/ם. שיהיה אחלה יום:)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות