אוקיי, אז ככה... אני בן 16, כיתה י'א.
אני מניח שכולכם זוכרים את זה אבל עדיין, בחופש הגדול (2015) היה את הרצח במצעד הגאווה שבו נרצחה שירה בנקי ז"ל.
מה שאף אחד לא יודע חוץ מחברים ומשפחה, (הכוונה לתקשורת ושזה לא פורסם)
זה שאני הייתי חבר של שירה...
ואני בחרתי באותו רגע לא לפרסם על זה כלום בשביל שלא יפנו אלי וינסו לראיין אותי או כל דבר אחר (לכל החברים שהכירו אותה עשו את זה - הם פרסמו פוסט עליה בפייסבוק אחרי המקרה)
אני לא ידעתי איך להתמודד עם זה, אני בנאדם חברותי, שצמא לאהבה, אני כל כך רציתי אהבה ואז כשזה קרה, זה פשוט הלך. ברגע...
עכשיו מאותו רגע קשה לי לפנות לבנות, התרחקתי מקשרים עם ידידות וכל דבר כזה או אחר.
אני חייב להגיד שמנטלית אני כמו בנאדם בן 20~ (מאובחן על ידי פסיכיאטר)
ככה שהרצון הזה חום, אהבה ומגע הוא גבוה משל ילד בגילי, אני רוצה את האהבה הזאת...
מאז לא היה לי שום קשר, לא רציתי שום דבר. פשוט נמאס לי.
עכשיו בזמן האחרון חזר לי הרצון הזה, לאהבה, לחופשיות, להנות מהחיים.
ואני מאוד אבל מאוד רוצה את זה (אהבה) ממש צמא לזה!
יש לי ילדה בשכבה, שאני דלוק עליה, ממש דלוק עליה, היינו בכיתה 3 שנים ראשונות ואז בתיכון ערבבו כיתות אז עכשי ואנחנו בכיתות שונות, אנחנו לא מדברים או משהו, ואני ממש אבל ממש לא יודע מה לעשות, קשה לי כל הזמן עם זה, יוצא לי לגמגם לא משנה עם מי אני מדבר, גם עם זה סתם (בנות) מאז אותו מקרה, השתניתי עם בנות, משהו שונה בי...אני לא יודע מה היא חושבת עלי, איך לעשות, איך לגשת, בכל מקום, לא רק אליה, אני נרתע מיזה כל כך... אני אשמח לעזרה...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות