יש לפני אתגר. להתמודד מולו או לברוח ממנו?

אני צריך להציג מצגת לפני הכיתה. אני אחד שנראה עם הרבה ביטחון ואחד שמשדר ביטחון אבל האמת היא שאין לי באמת ביטחון.

אני פוחד מהעבודה הזאת. אני פוחד מהתגובות של הילדים בכיתה. קשה לי להירדם בלילה בגלל זה, קשה לי ביום יום בגלל זה. אני רק חושב על העבודה ואני מתחיל לרעוד, אני רק מקריא את התשובה שלי בכיתה ואני מתחיל לגמגם ולרעוד, אז איך בדיוק אני אמור להציג נושא שלם מול הכיתה??
ניסיתי להתמודד. ניסיתי לשכנע את עצמי שהכל יהיה בסדר, שאני סתם קשה עם עצמי. ניסיתי לומר לעצמי שאני צריך להפסיק לחשוב על איך אני אראה או אשמע כל הזמן, להפסיק לפחד מהביקורת של האנשים- אבל זה פשוט לא עוזר. אני לי מצליח לשכנע את עצמי שאני יכול להציג את העבודה הזאת.

אני לא רוצה לעשות את העבודה. פשוט לא רוצה. אני יודע שיהיו כאלה שבטח יגידו שזה לא בסדר שאני רוצה לברוח מהאתגר הזה, ושאני צריך לדעת להתמודד עם אתגרים, ואני ידוע שיש כאלה שחושבים שרק ככה אני אלמד, אבל לדעתי זה לא נכון.
ליצור ביטחון עצמי זה תהליך שלוקח זמן, אפילו המון זמן, ואני אחד שאין לו ביטחון עצמי גבוה. כבר הרבה זמן אני מנסה לבנות את הביטחון- להשתתף קצת יותר בשיעורים, לקבוע דברים עם חברים, להיות קצת יותר בולט בכיתה וכאלה.
הבעיה היא שהילדים בכיתה מאוד ביקורתיים, ועל כל טעות קטנה הם ישמחו לתת ביקורת. אני יודע שאני לא צריך לדאוג ממה שיגידו לי, אבל אני פוחד לאבד את הכל. אני פוחד שיצחקו עלי.
אני כמעט בטוח שאם אני יבוא וידבר מול הכיתה אני יתחיל לגמגם, לרעוד ולהזיע, ואני בספק אם אני אצליח בכלל לדבר מרוב לחץ.
לבוא ולהציג מול הכיתה זה לא יעזור לי או יתרום לי. אני לא אצליח להשתפר בלהציג מול קהל בגלל זה. להפך- זה רק יחמיר את המצב. זה רק יגרום לי להרגיש רע יותר עם עצמי, זה רק יוריד לי עוד יותר את הקצת ביטחון העצמי שהצלחתי להשיג לעצמי ושעוד נשאר לי. החברים שלי רק יצחקו על זה שאין לי ביטחון ועל איך שאני רועד ממצגת מטופשת.
אני יודע מה יקרה אם אני אציג את המצגת- כל מה שהצלחתי להשיג עד עכשיו יעלם. כל החברים שלי, כל הביטחון שלי, כולם ילכו, ואז אני בכלל ארגיש נורא (וזה כמובן מנקודת הנחה שאני לא אצליח להציג).
דיברתי עם המורה שלי. אמרתי לה שאני מאוד לחוץ מהעבודה הזאת והיא שאלה אותי אם אני רוצה לשלוח לה את המצגת במייל. היא הוסיפה שאני נראה כמו אחד שיש לו ביטחון, שאני נראה כמו אחד שיכול להציג. אמרתי לה שזה לא נכון, ושאיך שאני אתחיל לדבר אני ארעד כמו משוגע ואגמגם. היא אמרה שוב שאם אני ממש לא ארצה אז נמצא פתרון אחר.
אתם רואים? אפילו בעיני המורה לאנגלית הצלחתי להראות כאחד עם ביטחון. אני בטוח שגם החברים שלי חושבים ככה. אני לא רוצה להרוס את התדמית הזאת שנוצרה לי. אני לא רוצה שהחברים שלי יגלו שבאמת אין לי ביטחון. זה רק ישבור אותי והיה לי קשה יותר ליצור את החברות והביטחון שלי מחדש.

אני חושב שאני יכול לפתור את הבעיה הזאת עם עוד קצת זמן ואולי עם טיפולים בעתיד. לדעתי אם אני אציג את המצגת אני רק אפדח את עצמי ואפסיד את כל מה שהגעתי אליו עד עכשיו. זאת לא הדרך. זאת לא הדרך להפיל על עצמך אתגר שאתה יודע מראש שאתה לא תעמוד בו. זה רק יפגע בי.

טוב. זה צד אחד. מצד שני (אל תדאגו זה יהיה קצר יותר), אולי אני כן יכול להוציא הכל מהראש שלי. אולי אני כן יוכל לעמוד מול כולם ולדבר כמו שצריך. אולי אין באמת סיבה שאני לא אעשה את המצגת הזאת אם כל שאר הכיתה שלי יכולה לעשות אותה. אולי אני כן צריך לטפל בבעיה הזאת שלי כמה שיותר מוקדם וכן לעמוד מול האתגר הזה כי בעתיד יהיה לי קשה יותר לעבור אותו אם אני לא יעבור אותו עכשיו.

אני כבר לא יודע. בכל מקרה, אם אני מציג- או שאני מצליח ומרוויח, או שאני לא מצליח ומפסיד (מפסיד ביטחון ואולי חברים).
אם אני לא מציג- או שאני מרוויח עוד זמן לעבוד על הבעיה שלי כמו שצריך, או שאני מפסיד הזדמנות להתמודד מול אתגר.

נ.ב
מה אני אמור לומר לחברים שלי אם אני לא אעשה את המצגת?

תודה שקראתם את הכל. אז מה דעתכם?
להתמודד עם האתגר או לעזוב אותו? אני ארוויח או אפסיד אם אני אברח מהאתר/ אתמודד איתו? מה אתם חושבים שאני צריך לעשות?