יש לי בעייה שמלווה אותי מאז שאני קטנה והיא- שאני צוחקת מכל דבר.
נכון. זה נשמע מאד כיפי, אבל לא.
כשאני נתקלת בסיטואציות בהם אני צריכה להיות רצינית, אני צוחקת.
וזה בא לידי ביטוי בזה שכשאבא שלי כועס עליי ומסביר לי על מעשה מסויים שעשיתי שאינו תקין ולא היה אמור להיות כך, אז אני צוחקת הוא בתגובה נעלב ואומר שאני לא לוקחת את דבריו ברצינות.
ככה זה תמיד קורה לי, כשהוא כועס עליי אני מסתכלת עליו ומתפוצצת מצחוק. זה לא שהדברים שהוא אומר מצחיקים. לא, ממש לא.
פשוט ככה אני מקבלת את הסיטואציה ואני מסבירה את זה לאבא שלי אבל הוא לא מבין אותי....
וזה לא שאני לא מנסה לעצור את עצמי מלצחוק, אני כן מנסה בזה שאני נושכת את הלחי או עושה צובטת את עצמי ביד...אבל עדיין זה לא עוזר לי.
אני אתן עוד דוגמא נוספת; בבית ספר כשאני עוברת במסדרון ואני רואה מורה או משהיי שעוברת מולי אני צוחקת מזה, אפילו ברחוב זה קורה לי.
כשהמנהלת כועסת עליי אני צוחקת והיא חושבת שאני מזלזלת בדבריה, מה שלא נכון.
אני חושבת על העתיד שלי, מה אני אעשה בצבא כשכולם יעמדו בטירונות אני אצחק מזה ואז המפקדת תעניש אותי אני לא רוצה שזה יקרה כך... וגם בעבודה שלי בעתיד כשהבוס יכעס עליי לא ארצה לצחוק לו מול הפנים... אבל אני יודעת שכן.
בקיצור, איך להתמודד עם הצחוק המופרז שלי? ואיך להפסיק לצחוק בסיטואציות רציניות כמו הנ״ל?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025