היי, אני בת שש עשרה וחצי ומסיימת כרגע יא. בתחילת השנה הכרתי מישהו בן 22, אחרי צבא בפייסבוק. הוא עשה רושם של בחור רציני ובוגר ולמרות הגיל מאוד התחברנו והיה על מה לדבר. בסופו של דבר, אחרי עליות ומורדות החלטנו לנתק את הקשר, כשהסיבה העיקרית היא ההורים שלי שלא מסכימים לי לצאת איתו, עוד לפני שהם הכירו אותו.
אני ילדה אחראית, ויודעת מה אני עושה. לא הייתי הולכת עם מישהו שמזיק לי, ויכול להיות שהרגש משפיע כאן. חשבתי על זה הרבה עם עצמי, ואני כן הייתי רוצה ליצור איתו קשר בעוד חודש, כי אני כן חושבת שזה יכול לעבוד, כי בכל קשר יהיו יתרונות וחסרונות.
הוא חיזר אחריי במשך חצי שנה ונפגשנו, אבל מתחת לאף של ההורים, אז אני הייתי לחוצה כל הזמן שהם יגלו וזה הרס ממש.
ההורים שלי די כובלים אותי, וכל הזמן שאני יוצאת לא נותנים מנוחה.
אני מאוד רוצה לצאת, לבלות, ויוצא שאני תמיד בבית
אני בנאדם בוגר עוד שנייה אני מתחילה חיים עצמאיים, אבל לא משנה מה אני אגיד ההורים לא יסכימו.
דיברתי איתם, הם לא מוכנים לזוז מהדעה שלהם, אני שמעתי את הדעה שלהם ואני כן רוצה להיות איתו בקשר, כדי להוכיח לכולם כאן שזה כן הולך
איך אני יכולה להגיד להם שהם טועים ושזה לא מקרה רגיל? כי לפי ההגיון הפשוט ברור שהתשובות יהיו שזה לא ילך אבל אני מבחינתי בנאדם בוגר ויודעת שיש כאן סיכונים, אבל בכל מערכת יחסים זה יהיה, אני לא רוצה שזה מה שיכבול אותי
בקיצור, איך אפשר לשכנע אותם שזה לא מה שהם חושבים שזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות