שלום לכל המייעצים
מטרת פרסום הבעיה היא על מנת לקבל ייעוץ איך לפתור את הבעיה ולדעת אם היו עוד אנשים במצב שלי שהתגברו עליו או שזה תכליתי בחיים, להישאר משעמם, עייף, מדוכא, לבד..
בתיכון כולם זוכרים בתור הבחור המצחיק שאהבו להיות לידו (אנשים אומרים לי את זה היום כשאני פוגש אותם), הייתי מאוד פופולרי.
מאז שנגמר התיכון בתהליך שלא לקח הרבה זמן אני מרגיש שהשתנתי מקצה לקצה, תמיד היה לי אופי קצת מדוכא אבל זה היה בא לביטוי בדרך כלל כשאין אף אחד לידי. הפכתי להיות בחור שקט, אני באמת מפחד לדבר רק בגלל שאני מפחד ממה שישפטו אותי, ששוב פעם אני הייתי מדבר מלא ולא היה לי את הפחד הזה, אני לא מצחיק יותר אנשים שזו הייתה כמעט תכלית חיי. יצאתי עם חברה שלמדה איתי לפני שבוע בערך והיא אמרה לי "פעם היית ממש מצחיק אותי מה קרה?" ובאמת שלא ידעתי לענות לה כי אני פשוט מפחד לדבר, אני חושב עשרים פעם על כל מילה שאני אומר, אני מדוכא, אני שומע כל יום אלבומים שלמים של להקות ולא יוצא מהבית אני לא מצליח לנהל שיחה עם אנשים.
התחלתי ללמוד באוניברסיטה, כל יום אני יושב בהרצאות לבד, אוכל ארוחת צהריים לבד, לא מדבר אם לא פונים אליי, לא עושה שיעורים.
הדבר שהכי מרגיז אותי זה שהייתה אחת שלמדתי איתה ששלוש שנים הייתי פאקינג מאוהב בה והתחלתי לצאת איתה למקומות בתקופה שאחרי התיכון ופשוט יש לי מצבי רוח לפעמים שאני לא מסוגל לדבר עם אף אחד ולפעמים אני באמת בן אדם שקשה להיות לידו בגלל שאני מדוכא והיא פשוט הפסיקה לדבר איתי אחרי כמה זמן..
איך יוצאים מזה, מישהו חווה משהו דומה אחרי סיום התיכון?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות