איך להיות עצמאית, אחת שלא תלויה באף אחד? ואיך לעמוד על שלי?

אני חושבת שאני הבן אדם הכי לא עצמאי ביקום הזה, אני מרגישה שאני צריכה תמיד את אחד ההורים או חברה, או לפחות מישהו איתי, שלא ישאיר אותי לבד מאחור. אני מרגישה מאוד לא בנוח לעמוד לבד ולהיות לבד, יש בי תלות לאנשים בגלל הפחד הזה שאצתרך להתמודד לבד עם הדברים ואני אכשל בזה.
איך להפסיק להרגיש תלויה באנשים? איך להתמודד לבד מול דברים, ואיך להצליח בזה? בלי לעשות פשלות ופדיחות?
אני אתן דוגמא. בכל פעם שאני הולכת לרופא אני חייבת ללכת עם אמא שלי, ואם היא משאירה אותי לחכות בתור לבד כי היא צריכה ללכת לאנשהו לכמה דקות, אני נורא נלחצת שפתאום יגיע התור שלי והיא לא תחזור עד אז, אני לא אדע מה לעשות עם עצמי, איך אדע שזה באמת התור שלי, ומתי להתחיל לדבר עם הרופא, איך להתחיל, ואם יש שקט לפני שאני מתחילה לדבר עד שהוא לא אומר לי להתחיל- האם זה בסדר, ומה אני עושה אחרי שאני יוצאת, האם אני צריכה להגיד משהו למזכירה, ואם כן אז מה, ועוד ועוד ועוד.
זה נורא מתסכל אותי. חלק מזה, כמו שכנראה הבנתם, זה חרדה חברתית, שגם אותה קצת יש לי.
מה שכן, אני הולכת כנראה לעבוד בקיץ. לא לבד (כמובן), אלא עם חברה, אבל אנחנו לא תמיד נהיה יחד וסביר להניח שנהיה יחד רק בהפסקות. ואני מפחדת להיות לבד ולמצוא את עצמי לא יודעת מה לעשות ואיך.

דבר נוסף שמאוד מתסכל אותי זה שאני לא אחת שיודעת לעמוד על שלה. יש לי את הדעות שלי, ויש לי הרבה דעות ששונות מהדעות של הרוב, ואני לא תמיד מוציאה אותן החוצה, לפעמים מהפחד שאנשים ישפטו אותי אז אני לא אומרת כלום או שאני אומרת מה שכולם אומרים, ולפעמים פשוט מהחוסר רצון להתמודד עם תגובות של אנשים- לפעמים אני לא מפחדת מהתגובה שלהם, אלא פשוט לא רוצה לשמוע אותם מנסים לשכנע אותי שאני טועה. הרבה פעמים אני נשארת חסרת מילים, לפעמים כי מה שהם אומרים מצליח לשכנע אותי ואני לא אוהבת להודות בזה כשזה קורה כי אנשים יכולים להרגיש פתאום יותר טובים ממני ולראות אותי 'קטנה', ולפעמים כי אני פשוט לא מצליחה להתנסח במילים, כי אני מרגישה שמה שהם אומרים נכון חלקית כי הם כן נשמעים הגיוניים, אבל הטענה שלי עדיין נכונה יותר (על פי דעתי בלבד כמובן), ואני לא מוצאת מילים איך להסביר את זה, ואז כשאני מחליטה להפסיק להתווכח על הנושא הזה כי זה מביא אנרגיות שליליות ואני פשוט לא אוהבת להתווכח, אני חושבת שזה מיותר, אני נראית כאילו הם הצליחו לשכנע אותי שהם צודקים.
אני מקווה שאתם מבינים למה אני מתכוונת ושהצלחתי להתנסח.
ובכללי, לא רק לגבי הדעות שלי, פשוט להילחם על מה ששלי, להיות עקשנית, אני לא יודעת להיות כזו, אני חושבת שזה חשוב, אבל זה קשה לי. בכל פעם אני מפחדת שאנשים ישאירו אותי חסרת מילים ולא אדע איך להמשיך מכאן. כי אנשים תמיד מצליחים לגרום לי להקשיב להם, גם כשאני מנסה לעשות דברים על דעת עצמי.

אני רוצה להשתנות. אני מרגישה שיש בי הרבה תכונות שאני חייבת לשנות, כי לא אתקדם לשום מקום בחיים אם אשאר כמו שאני עכשיו. איך להשתנות? איך להיות עצמאית, איך להפסיק להיות תלויה באנשים, ואיך לדעת לעמוד על שלי?
תודה רבה לעונים! אני מעריכה אתכם (: