שלום, אני בת 15 ויש לי אובססיה להיגיינה..אני מודעת לזה שזה אובססיה ולא הגיוני וזה מפריע לי מאוד בחיים. יש לי דברים מסויימים שאני צריכה לעשות ואם לא אעשה אותם אני נלחצת מאוד, בלי קשר גם קרה לי שהיו לי כמה התקפי חרדה בזמן האחרון בגלל חרדות למרות שאני לא יודעת אם זה קשור אחד לשני.
הבעיה שלי היא עם אבא שלי. אני לא יודעת איך לדבר איתו ולהסביר לו, הוא שם לב לזה כמובן אבל הוא לא מבין מה לעשות עם זה. הוא רוצה שנלך לרופא ושאני אקח תרופות אבל אני לא רוצה..לקחתי תרופות כאלה בעבר והן עזרו אבל אני פשוט לא רוצה להיות תלוייה בזה וגם זה יהרוס לי בצבא ובעתיד..
בקיצור הוא לא יודע מה לעשות, הוא רק מביך אותי כל הזמן עם הערות של "עוד פעם xxx"?
או למשל אני מחליפה המון בגדים ואני מודעת לזה שזה דבילי ולא הגיוני אבל לא מצליחה לעצור את זה, אז הוא "מאיים" שהוא לא יעשה כביסה יותר ושמעכשיו הוא יפקח כמה בגדים אני לובשת וכאלה. אני מנסה להסביר לו שאני לא עושה לו בכוונה אז שלא יעשה לי דווקא..הוא רק מזלזל בזה ומביך אותי עוד יותר. הוא גורם לי להרגיש כמו משוגעת ואני ממש לא, מצד שני הוא אומר שזה הכל בחירות..אני לא בוחרת לעשות את זה, כאילו פיזית כן אבל הוא לא מבין מה זה עושה לי כשאני לא עושה את זה.
אני לא מצליחה להסביר את זה כמו שצריך כלכך.
אני לא יודעת מה לעשות איתו, האם לקחת תרופות או להתמודד לבד(איך?), ומה להגיד לו.
אז מה לעשות לדעתכם? תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות