שלום, אז לפני כחצי שנה הבנתי שאני מאוהבת בחברה שלי, התחלתי לחשוב עליה, להתרגש כל פעם שאני רואה שהיא שלחה הודעה, לחשוב עליה כל הזמן... התחלתי להבין על עצמי שאני ביסקסואלית ולא עבר יותר מדי זמן עד שהתרגלתי לרעיון של זה, והרעיון שאני בעצם מאוהבת בחברה שלי.
עד שלא מזמן חיפשתי באינטרנט על התאהבות בחברה, וראיתי שיכול להיות שיש פעמים שאנשים חושבים שהם מאוהבים במישהו כשבעצם זו "תלות רגשית"- רצון להיות כל הזמן עם אותו בן אדם, דביקות, קנאות, רצון להיות כמו הבן אדם.
עכשיו, אני ממש מפחדת שבעצם כל הרגשות שיש לי כלפי החברה הם תלות רגשית ולא התאהבות, כי בעצם יש הרבה סימנים שמצביעים על כך: אני באמת רוצה להיות איתה כל הזמן, כל הזמן חושבת עליה, מתעצבנת בלב כשאני רואה בנות אחרות מראות חיבה מוגזמת מדי כלפיה, והתחלתי לאהוב את סגנון השירים והסרטים שהיא אוהבת. מעבר לכך שאני מפחדת שזאת לא התאהבות, הבנתי שתלות רגשית מרחיקה אותך ממי שאתה והופכת אותך יותר לאותו אדם שאחריו אתה מתחקה, כלומר שוכח מי אתה ומתחיל להיות יותר כמוהו. ובאמת שמתי לב שחוץ מסגנון השירים שאני שומעת בזכות אותה ילדה, אין לי ממש סגנון שירים אהוב משלי. וכמו שאמרתי כבר התרגלתי לרעיון של אהבה וקצת עצוב לי לחשוב שכל הרגשות האלו הם בעצם סתם אובססיביות ודביקות וקנאות שיש לי כלפיה אותה ילדה. אז רציתי לדעת האם למרות כל הסממנים, יכול להיות שזאת אהבה? כי אני באמת חושבת עליה כל הזמן גם בתור מערכת יחסים רומנטית ואני מדמיינת אותנו מתנשקות.
וגם: זה אומר שאני לא אמצא את הסגנון שלי במוזיקה אם אני למדתי את שלי מחברתי? למרות שאני מאוד אוהבת להאזין לו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות