שלום. ישנו ילד בכיתתי שאוהב אותי כבר מספר רב של שנים, תמיד ידעתי את זה. אנחנו לא "החברים הכי טובים", דיברנו בקטנה. יום אחד, לקראת סיום השנה האחרונה, הוא פנה אליי וביקש לדבר איתי בפרטיות. הוא סיפר לי שאוהב אותי כבר שנים רבות ושהוא מצטער שלא סיפר זאת קודם, פשוט לא היה לו את האומץ.
כמובן שלא אמרתי שידעתי את זה, אלא הסברתי בעדינות שאני מרגישה שאני קטנה מדי וכעת לא מוכנה לקשר (למדנו על כך בבית ספר שישנם ילדים שמתחילים להרגיש ומעוניינים בקשר בגילאיים מסויימים, והרב לא מתחילים בגיל 14. למדנו את זה לפני שהוא סיפר לי כך שזה נשמע אמין ביותר).
זה לא ששיקרתי לו, ממש לא. האמת, כל מה שאמרתי הוא נכון לגמרי. לפני כשנה עד שנתיים התחלתי להתעניין בבנים ונפגעתי, התגברתי ואני לא רוצה לחזור על זה שנית, לפחות לא בזמן הקרוב. כרגע זה לא שאני מנסה לעצור את הרגשות שלי, פשוט באמת אני לא נמשכת לאף אחד. אומנם יש לי ידידים רבים (ומאז אותו היום הוא בינהם), אבל לאף אחד מהם אני לא נמשכת בשום צורה, אלא בסך הכל מחבבת *כידיד* .
אותו הילד עבר איתי פעוטון, גן, יסודי ואפילו חטיבה. נשארה לנו שנה אחת בחטיבה ונעבור לתיכון. אבל אנחנו מעוניינים ללכת לתיכונים שונים (למיטב ידיעתי, הוא לא מעוניין ללכת לאותו תיכון בו אני רוצה להיות).
התיכון אליו אני מעוניינת להתקבל הוא אחד הטובים בישראל, חשוב לי להיות בו- הוא ברמה מאוד מאוד גבוהה ואני תלמידה טובה עם ממוצע מספיק גבוה בכדי להתקבל לשם.
אני אמנם לא נמשכת אליו, אבל אני מכירה את ההרגשה הזו. אני לא רוצה לפגוע בו. לא כך ולא בשום דרך אחרת.
כשנלמד בתיכון בעוד כשנה, לא ניפגש כנראה. אולי ממש קצת וזה גם אם נהייה באותו התיכון כי אני אהייה בתיכון מאוד מאוד *מאוד* גדול. והסיכוי שנהייה באותו כיתה (אם נהייה באותו תיכון) הוא כמעט אפסי.
אני לא רוצה לפגוע בו, אבל מצד שני- לא מעוניינת להיפגש איתו אחר הצהריים לא כי אני לא רוצה לפגוש בו או לא רוצה שיתפתח משהו, פשוט אני לא רוצה שהוא יחשוב שמתחילים להתפתח בנינו רגשות ודברים שבעצם לא באמת מתרחשים ולא באמת מתפתחים.
מה אעשה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות