שלום. אני מרגישה שאין לי למי לשפוך את הלב, ונחמד לדעת שיש אנשים שלא מכירים אותי, ויכולים לתת לי עצה נכונה לגבי המשך החיים החברתיים שלי.
אני לומדת וחיה בפנימייה כבר שלוש שנים, שנה הבאה תהיה השנה הרביעית. מאז ומתמיד היו לי קשיים חברתיים, לוותר קצת על עצמי בשיל להתסדר עם אנשים אחרים. בסופו של דבר למדתי איך עושים את זה, ואני יכולה להגיד שכל הילדים בשכבה/קבוצה כמו אחים בשבילי. יש לי 'חברה'- נקרא לה טליה. אני וטליה לא הסתדרנו בהתחלה, אבל היא היחידה שחוותי איתה כל כך הרבה רגעים במשך שלוש שנים. למדתי לחיות איתה. היא קצת חיה בסרט. תמיד מעריצה את כל הבנות הכלבות האלה שמראים בסדרות ובסרטים. תמיד רצתה להיות כזאת. היא לא שמה לב איך כולם בורחים ממנה, איך כולם כבר לא סובלים את ההתנהגות שלה. אני בין היחידות שנשארתי לא צבועה איתה. כי ככה זה בפנימייה, אנחנו יכולים לשנוא אחד את השני, אבל אנחנו נעדיף לעשות את עצמנו כאילו הכל בסדר, בשביל לא להחמיר את המצב. היא חוותה אותי ברגעים הכי נוראיים בחיי, אני יכולה להגיד שאני יודעת שיש לה מלא מלא תמונות פאדחניות שלי בטלפון מהתקופה. היא לא מסתירה שהיא מרכלת על כולם בקבוצה, במיוחד עליי. אני לא יכולה להתמודד עם הצביעות שלה, עם הסרט שהיא חיה בו שהיא יכולה לדבר עם אנשים איך שבא לה. אני רוצה להתרחק. אני רוצה להתחיל שנה חדשה עם ילדים חדשים, אבל אני יודעת שיהיו השלכות. כי היא מאוד דומיננטית,ואני יודעת שהיא מסוגלת להראות לכולם את התמונות שלי, ופשוט לרכל עליי. אני יודעת שהיא לא שווה את זה. אני יודעת שאני שווה הרבה יותר מסתם להיות הבחורה שסובלת אותה. אני םשוט לא יודעת איך להתמודד עם הידיעה שהיא תרכל עליי, תלכלך עליי, עם כל המבטים המגעילים שהיא תשלח לי, שהיא תגיד לי. אני באמת לא יודעת. איך מתמודדים עם צביעות, וממשיכים להתרכז בחברים אמיתיים? אני מפחדת שגם אותם היא תסובב נגדי. כי היא מסוגלת. אני יודעת שזה יבוא לה בבום מתישהו. איך להרגיש סיפוק מזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות