היי,
בן זוגי האחרון היה by the book מה שנקרא.
הוא היה גבוה, חתיך, שנון מצחיק, קצין בסיירת מובחרת, עם רכב, גר לבד, עם שאיפות, עם רצון ללימודים אקדמאיים, עם ידע מטורף חכם בצורה קיצונית, בקיצור איש העולם הגדול.
אין אחת שהייתה מסרבת לו.
מערכת היחסים נגמרה מסיבותיה שלה.
לאחרונה הכרתי בחור בעבודה, אדם פשוט, צנום, בקושי סיים את לימודי התיכון וכנראה לא ימשיך ללימודים אקדמאיים, עובד בעבודות מזדמנות, לא יודע כלכך הרבה אבל כן בעל חוכמת חיים..
אני נמשכת אליו, הוא מצחיק אותי בטירוף ויש בינינו כימיה ולכן רציתי לצאת איתו.
הבעיה מתחילה בעובדה שאני באמת ובתמים עם כל החוסר פוליטיקלי קורקט שבדבר, לא רואה עצמי בזוגיות ממושכת איתו. הבדלי התפישות שלנו גדולות. למשל אין מצב מבחינתי לא ללמוד משהו באוניברסיטה ואליו זה לא מדבר בכלל. הוא לא חושב על לצאת מהבית של ההורים וכו וכו.
אני אפילו מרגישה טיפה שאני מסוגלת למישהו כביכול על הנייר ב ״רמה״ גבוהה יותר...
השאלה אם לתת לן צ'אנס ? או שההבדלים גדולים מדי? ואם כן, איך אני מבשרת לן את זה? להציע לצאת סתם לכיף?
מתנצלת מראש על השטחיות, אך אלו הם דברים שלטווח הארוך לא אתפשר עליהם, וכרגע מאוד בא לי טווח ארוך.
עזרתכם
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות