אני יודעת.. אני יודעת.. "את בסך הכל בת 15 בלה בלה בלה בלה..."
לא מעניין תתקדמו... תנו לי לפרוק ולספר את מה שיש לי לספר..
אז ככה כמו שכבר אמרתי אני בת 15.. הנושא בעיקרון זה שאני לא מוצאת את האחד בשבילי...אבל לא באה "לבכות" על זה שאני "אשאר רווקה לנצח"..
למרות ההקדמה אני ילדה ממש בוגרת ואחראית לגילי...
הבעיה בזה שאני לא מוצאת את האחד זה בגלל שכל אחד שמנסה ליצור איתי קשר
(רציני\לא רציני) אני פשוט מתרחקת נסגרת ומה שנקרא "נעלמת"...
לפני כחצי שנה היה לי חבר שניסה להכניס אותי למיטה בכוח וכאלה..
לפני שנהינו חברים הייתי שולחת לו תמונות *קצת* חשופות...
ואז כל פעם ששקלתי להיפרד ממנו חשבתי על התמונות שיכול מאד להיות שנמצאות אצלו בנייד.. וישר חזרתי בי ולא נפרדתי ממנו.. כן.. כן.. אני יודעת שזה פלילי לפרסם אבל זה לא ממש אכפת לי.. כי יענישו אותו אחרי שהוא יפרסם וזה לא ישנה כ"כ משהו עם התמונות.. לפני שבוע אספתי את הכוחות שלי ונפרדתי ממנו..
איך הוא הגיב? הפשיט אותי זרק אותי על המיטה ופשוט עשה בי כרצונו...
כאב לי, דיממתי, בכיתי וכו'.. אבל לו לא היה אכפת אפילו לא קצת..
מה זאת אומרת? הוא כועס!!! זה מובן לגמרי!!! ככה מתנהגים לא?
אז ככה אני חושבת מאז שזה קרה.. מפחדת לסמוך על מישהו...
אז לא, לא ממש אכפת לי שלא יהיה לי חבר בגיל ההתבגרות.. בתיכון וכו'..
מה יהיה שאני אהיה גדולה יותר? אני גם לא אסמוך על אף גבר?
גם שאהיה בת 20(+) אבכה שאראה גבר מתעצבן? כמו שקורה לי עכשיו?
אני גם אלחץ מכל חיבוק עם ידיד שלי? אבא שלי? דוד שלי? אחי הגדול?
אני הפכתי לבן אדם הכי פחדן שיש.. והכי גרוע שלפני זה היה לי ביטחון עצמי בשמיים..
אני שונאת גברים!!!!
אולי אין פה שאלה אחת.. אבל הייתי חייבת לפרוק!
בבקשה תשתפו אותי בדברים שקרו לכם, אין לי למי לפנות...
תודה מראש על העזרה :(
בדויה...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות