שלום,
התגייסתי לפני יותר מחצי שנה לצבא בתור שוטר בשירות סדיר (שח"מ).
מתחילת השירות שלי לא מצאתי את עצמי בצבא וחשבתי שאולי עדיף לי לצאת, אך לא ידעתי מה כרוך בזה ומהן ההשלכות.
יש לי תנאי שירות שהם פשוט גן עדן לכל חייל(יומיות, משרת קרוב, וכו'...), אבל מה, אני לא אוהב את מה שאני עושה, לא מסופק בכלל.
כל יום שאני מגיע לשירות אני מת שהוא ייגמר, והוא נגרר שעות על גבי שעות, מקלל את השירות ופשוט מת לעוף!
מה שעוד מעצבן אותי בשירות זה שאני מרגיש כבול, כל דבר אני צריך לבקש אישור ולהתחנן עליו, ואם אני מקבל אותו אני מרגיש כאילו עכשיו אני צריך להחזיר כפליים.
בסופו של דבר, כתוצאה מהשירות נכנסתי דיכאון דיי עמוק.
לפני השירות הייתי בן אדם אחר; אופטימי, מלא אמבציה ומוטיבציה להצליח(סיימתי בי"ס עם תעודת בגרות טובה), ואיך שנכנסתי לשירות כאילו איבדתי טעם להמשך החיים.
אז אני שואל יש טעם להמשיך לסבול? כי אני לא רואה את זה עובר.
חשבתי על האופציה לעבור למקום אחר, אבל זה בטוח לא יהיה טוב יותר, בטח שלא מבחינת תנאי שירות...
וגם אם אני מבקש לעבור לתפקיד אחר, יש סיכוי טוב שיחזירו אותי לצה"ל,
וחזרה לצה"ל ממש לא באה בחשבון מבחינתי.
אשמח לקבל עצות, לגבי יציאה מהצבא, או בכלל באופן כללי מה כדאי לי לעשות.
וגם לשמוע מנסיון קודם של אנשים שיצאו על נפשי מהצבא, על איך זה השפיע להם על החיים.
אגב, מישהו יודע מה באמת רשום בתעודת שחרור ואיך זה משפיע במקומות עבודה/לימודים?
חשבתי לעבור לשירות לאומי במקום, כדאי?
תודה רבה לעונים :-)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות