התחלתי השנה את כיתה י"ב והחליפו לנו את המחנכת במחנך חדש, רק שבשבילי הוא לא ממש חדש.
שנה שעברה הוא לא לימד אותי אבל היה אחראי לפרויקט בבית ספר שלקחתי בו חלק ויצא לנו להכיר אחד את השני והוא בחור באמת נחמד ונראה לי שהוא די מחבב אותי, כתלמידה לפחות. יצא לנו לדבר אז הרבה, לגלות שיש לנו טעם משותף במלא דברים, מוזיקה, סרטים, תכניות וכו'. כשהפרויקט ההוא נגמר הוא סיפר לי ששיבצו אותו שם בטעות והוא די התבאס מזה בהתחלה אבל אז נפגשנו והפכתי את כל העניין הזה להרבה יותר נסבל.
השנה זו הייתה הפתעה די משמחת כשהסתבר פתאום שהוא המחנך החדש שלנו. כנראה שהוא זכר אותי לטובה משנה שעברה כי ניגש אלי הרבה וזכר הרבה מהדברים שספרתי לו עלי שנה שעברה, ביקש ממני עזרה בהרבה דברים, לפעמים סתם בא לשוחח וכו'. אתמול, בשישי, נשארתי מאוחר בבית ספר כדי לעזור לו לקשט את הכיתה ודברנו ואיפשהו במהלך השיחה הוא אמר שהוא מתבאס קצת שלא נפגשנו בנסיבות אחרות כי אני די מז'אנר האישה המושלמת. אני יודעת שזה נשמע קצת לא הולם אבל השיחה זרמה כל כך שזה לא צרם. בסוף לפני שכל אחד פנה לדרכו והלך הביתה הוא חיבק אותי, חיבוק קז'ואלי כזה.
באותו הערב קבלתי ממנו הודעה בוואטסאפ (אני לא ממש יודעת איך הוא השיג את המספר שלי.. אולי ביקש ממורה אחר?), והוא שאל בה אם אני רוצה לבוא אליו בערב ראשון (זה היום החופשי שלו) לעזור לו לארגן איזה משהו שדברנו עליו שקשור לכיתה. אני יודעת שזה קשור ללימודים והכל, אבל אני כבר בכיתה י"ב, לא נהוגים כל כך ביקורי מורה-תלמידה, מה לעשות? ברור שהייתי שמחה ללכת ואני מחבבת אותו נורא ובכל נסיבות אחרות הייתי כבר מתחילה איתו בצורה הרבה יותר בוטה, אבל זה מתאים? זה לא קצת חריג? (אגב, הוא בן 27, רווק וגר לבד. אני יודעת עליו די הרבה כי ספרנו אחד לשני הרבה דברים, לא ביררתי באיזו דרך קריפית)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות