טוב אז היי!
אני מתנצלת מראש שזה יהיה ארוך מאוד.
אני סובלת מהצקות ולעגים (גם מצד הוריי)
נתחיל בזה שההורים שלי תמיד דרדרו אותי להצליח בהכל,כולל הכל.
בגלל זה מצאתי את עצמי בגיל 8 שוטפת כלים(האבא החורג שלי נתן לי עונש שאני לא יכולה לצאת החוצה בגלל שפעם אחת שכחתי לעשות משהו שהוא ביקש ממני לעשות.ודרך אגב זה היה גם באותו היום שהחבר הכי טוב שלי טס לארצות הברית ל 7 שנים.ולכן גם לא יצא לי לראות אותו לפני שהוא טס)
ובכלל ההורים שלי תמיד כועסים עליי ועוד מהסיבות הכי שטוטיות בעולם (נגיד אחי הקטן עשה בלאגן בזמן שעשיתי שיעורים-אני אשמה ולא האבא החורג שלי שתקוע בטלויזיה וזה קורה מולו)
והעיקר שאמא שלי תמיד בעדו.
ובגלל זה גם אני שונאת את הגוף שלי.
(ואם אתם שואלים למה,אז משפטים כמו "אם התחת שלך היה קטן יותר היית יכולה להיכנס" או "תאכלי פחות,נראה לי שהאוכל גם מוריד לך קצת שכל".)
אני באמת מנסה לעשות כל מה שאני יכולה,אבל בדרך כלל משהו קצת מתפקשש לי.ביג פאקינג דיל.
וגם אם אני עושה משהו שהוא בסדר,אז פתאום קשה להם להגיד לי מילה טובה.
(בדרך כלל זה אבי החורג.אמא שלי פחות מתערבת בעניינים שלנו אבל אם כן אז היא ישר בעדו.)
אני לא בקשר עם אבי האמיתי,אבל אני בקשר טוב מאוד עם סבא וסבתא שלי מצידו.
וגם בבית ספר תמיד לועגים לי מאחורי הגב.אני כבר לא יודעת מה זה חברים.
לא היו לי חברות הכי טובות וכאלה(היה לי רק חבר הכי טוב),ותמיד הרגשתי דחויה בחברה.
ובאמת קשה לי.
אין לי משהו שאני טובה בו בכלל,משהו שאני מוכשרת בו.בעצם יש,וזה להרוס כל דבר שאני עושה.
איך אני מתמודדת עם כל זה?
בבקשה תעזרו לי...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות