יש לי חבר מעל לחצי שנה והוא שנה מעליי (אני בת 16.5 והוא 17.5).
היחסים ביננו מדהימים הוא ממש בן בית אצלנו ההורים שלי מאוד מחבבים אותו והוא באמת ילד מדהים מכל הבחינות וכולם אומרים לי שפשוט זכיתי בו.
אני אוהבת אותו מאוד ובאמת זה כיף שאת יודעת שיש מישהו שבאמת אכפת לו ממך בתוך כל התקופה העמוסה הזו של הלימודים והכל...
הכי הרבה שעשינו זה נשיקה, לא דיברנו מעולם על הנושא כי אני יודעת שהוא לא רוצה להלחיץ אותי ולא רוצה לגרום לי להרגיש לא בנוח ובאמת שהוא יכול להסתדר גם בלי כי הוא מאוד מאוד אוהב אותי.
הוא לא בתול עוד מלפני שהיינו ביחד ואני מרגישה כל כך מוכנה לקיים איתו יחסי מין. אני יודעת שאולי 16.5 זה נשמע גיל מאוד צעיר אבל לדעתי לשכב עם מישהו זה ממש לא עניין של גיל אלא של הרגשה, הרי מה שווה לשכב עם מישהו גם בגיל 30 ופשוט לא להרגיש כלום? אני סומכת עליו ואוהבת אותו מאוד, בתחילת הקשר אמא שלי אמרה לי שאם אי פעם אני ארצה לשכב איתו שאני לא אסתיר ממנה ושאני אבוא ויספר לה (בלי הידיעה של אבא כמובן מכיוון שאבא ואמא התפיסה שלהם לנושא ברור לכולם שהרבה יותר שונה) ושנלך ביחד לרופא נשים לקנות גלולות כי יש מקרים שנכנסים להיריון והדבר האחרון שאני רוצה זה לדפוק את החיים שלי בגיל כזה, ואם אני אלך על זה זה רק בידיעה של אמא שלי ושהכל מוגן ובצורה אחראית.
אמרתי לו לפני כמה ימים שאני רוצה את זה ושאני לגמרי שלמה עם ההחלטה שלי הוא די שמח שזה בא מהצד שלי ואמר שהכל בסדר ושזה דבר שהוא נורמלי וכל הזוגות בעולם מקיימים ושאם אני מרגישה שאני מוכנה לזה הוא לגמרי בצד שלי, אבל באיזשהו מקום אני חושבת לעצמי שוואלה אני אהיה הראשונה מהחברות שלי שעשתה את זה כל כך מוקדם והמחשבה לא יוצאת לי מהראש שאם כל זה בכלל טעות למרות שאני סגורה על ההחלטה שלי ב100%.
אשמח לשמוע דעה של אנשים אחרים בנושא:)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות