החברה הכי טובה התגייסה לא מזמן לבסיס רחוק ולתפקיד שלא משאיר לה יותר מידי זמן פנוי.
לפני שהיא התגייסה היינו מדברים כל יום כמעט שעה, היום אחת לשבועיים יש לה זמן לשיחה קצרה של בערך רבע שעה.
אני מניח שיש פה באתר הרבה אנשים עם סיפור דומה לשלי, יש לכם עצות איך להתמודד עם הגעגוע?
כל פעם שאני נזכר בה אני מתחיל להתמלא בעצב, ומתחיל לחשוב על הקשיים שהיא עוברת שם על תנאי המחיה הגרועים, הפעילות הגופנית האינטנסיבית, כל החוקים והמשמעת הנוקשה.
אני נזכר שנגמרה התקופה בה יכולנו לשוחח שעות, אני מבין עכשי כמה אהבתי ונהנתי לדבר איתה.
אני מפחד שהקשר שלנו יתנתק בעקבות המצב.
מה אתם אתם מצעים לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות