חלקכם פה יגידו לי שזה מוקדם מדי לחשוב על זה בגיל כזה, אבל אני מרגישה שאני כבר יודעת טוב מאוד לאן אני רוצה ללכת אחרי הרבה מאוד זמן שאני חושבת על זה, לגבי חיל הים, כבר דחיתי את הרעיון, חיל האוויר, אני אפילו לא רוצה לחשוב על מטוסים, רציתי לכלבייה, אחותי אמרה לי (היא כבר שירתה בצבא) שהכלבייה זה רק בונוס בקרבי, ולא רציתי ללכת לקרבי כי פחדתי מלקבל ירייה, קראתי איפשהו שבנות לא נלחמות בקריב, הן רק שומרות בתחנות וכאלה, אז זה מרגיש לי קצת נדוש לעמוד כל היום ולא לעשות כלום, ועכשיו אני קצת עברתי על הפחד של הירייה ואני מרגישה שאני מספיק חזקה להתמודד עם דברים פיזית ומנטלית, אני יודעת לעודד את עצמי ברגעים שאין לי כבר כוח להחזיק את עצמי (פיזית)ו באמת מצליח לי אחרי העידוד, אני לא נשברת מנטלית בקלות, יש לי ציונים ממש טובים בספורט, הייתי במירוצי שדה בבית ספר ביסודי, השיא שלי בכפיפות בטן זה חמישים לחצי דקה, יצא לי במקרה לעשות הורדת ידיים עם בנים מהכיתה, הפלתי את רובם (עד שהגיע הגלדיאטור עם הפאקי^נג שריר), כדאי לי באמת להמשיך לתמוך בעצמי ללכת לקרבי? מה בנות באמת עושות בקרבי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות