אשמח מאוד לעצות מבנים בעיקר וגם בנות מוזמנות לענות.. כל עצה תתקבל בברכה.
אני בת 15 מעדיפה להישאר בעילום שם.
אני באה מבית שאף פעם לא היה חסר לי כלום- יש הכל בשפע.
מאז שהייתי קטנה הייתי נחשבת ל"מצחיקולה" שבחבורה, וידעתי להסתדר עם כולם והייתי סוג של "מנהיגה".
בחטיבה קצת נהייתי יותר ביישנית ושקטה.
עם החברות שלי אני הכי צחוקים ובלאגנים ומכייפת ונחשבת אחלה ילדה.
פשוט בשיעורים עצמם אני די שקטה.
אני מתחברת עם ילדים די מהר.
אני 1.67, צבע עור די שזוף, עיניים שחורות, שיער חום ארוך חלק, לא רזה ולא מלאה (משהו באמצע).
לאחרונה שמתי לב שאני לא נחשבת לבין הילדות האהובות/ מוכרות בשכבה..
יש לי בשכבה כמה חברות טובות, וחמש בנים בערך שמדברים איתי בקביעות.
תמיד בשכבה רוב הבנות (שאנחנו לא כל כל מכירות) אז הן מסתכלות עליי ובוהות בי די הרבה אבל אני לא יודעת ממה זה נובע.
מה עובר להן בראש? מה הן חושבות עליי?
והבנים שאני לא מכירה בוהים בי ומשפילים מבט או תמיד שהם רואים אותי הם מחייכים אחד לשני מצחקקים ביניהם..
מה זה אומר? איך הם רואים אותי?
אני עושה משהו לא בסדר?
אציין שאני מתלבשת רגיל סתם חולצה וגינס/טייטס, ויש איזה יומיים בשבוע שאני יותר משקיעה ומוסיפה גם תכשיטים וכו'.
בד"כ אני משדרת שאני רצינית, בוגרת, אני די צוחקת הרבה, וכשיש בסביבה שלי בנים שמוצאי חן בעיניי אז אני משדרת נשיות (שמה רגל על רגל, מלטפת את הקצוות של השיער, שמה את היד על הרגל שלי בצורה שהם יראו את הלק, מגרדת את הרגל על הגינס בעדינות כזה).
החברות הקרובות שלי תמיד אומרות שאני יפה, נראית טוב, לחלקן נפלט מושלמת, אבל אני? אני חושבת שאני נראית בסדר, סבבה כזה.
אבל מה המבטים של הילדים מהשכבה שלי מסמלים?
יש משהו בי שאני צריכה לשנות לפי המידע שסיפרתי?
תודה לעונים :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות