שלום..
לפני שנתיים בערך פחות או יותר אבא שלי עבר אירוע מוחי מספיק קשה.. שיתוק בצד שמאל של הגוף(הורים גרושים מגיל קטן) עברתי את זה בשלום ב"ה למרות הקושי שגם ב"ה הניח בכמה אחוזים בגלל שהקרב לאבא לא הייתה הכי גדולה.. פעמיים בשבוע אולי משהו כזה.
במשך הזמן הזה הספקתי בתור הקטן במשפחה לבקר אותו הרבה בבית חולים בשיקום וכו' וגם הספקתי 'להזניח' אותו לתקופות ארוכות כשדווקא היו קצת אנשים בסביבתו(קצת..)
אבל הבעייה פה היא שהוא לבד.. אין לו אף אחד חוץ ממנו (שלושה ילדים) שגם אנחנו מאד פגועים ממנו לא רק מהתפרצויות זעם ודברים נוראיים שקרו לו בזמן אחרי אחרי הנפילה וגם אולי קצת עכשיו.. אלא גם מדברים מהעבר שגילינו קק עכשיו עליו אבל זה פחות ממש פחות עיקרי
אז אני מאד מאד מרחם עליו כי הוא כל הזמן לבד כל הזמן והוא חולה וקשה לו וכל שיחה שלו אליי שקוראת פעם ב כואבת לי בלב יותר מסכין!
מהצד השני
כל דקה איתו בשבילי היא סבל נוראי לא רק בגלל הרחמים עליו כאבא שלי
אני כבר לא רואה בו את אבא שלי שהיה פעם
אני נזכר באבא שלי, וזה פשוט לא הוא!
בשנתיים האלה הספקתי לסבול להתרפא לסבול להתרפא וכו'
עכשיו אני סובל... התחלתי לעשן ואני לא מצליח ללמוד אני לא מצליח להתרכז אני מפחד שיגלו אני מפחד שפתאום הוא יקח את שכן שלו ויסע אליי לביתספר הדבר האחרון שאני רוצה בחיים!
שיקרה לו משהו, שהוא לבד, שהואמסכן ויותר מזה שהוא חולה וזה לא נותן לי מנוח לא כשאני בורח ממנו ויותר לא כשאני איתו
איך אני אמור לחזור לעצמי ? :(
תודה רבה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025