התקווה היחידה שלי והדבר שנותן לי מוטיבציה ודרייב בחיים זה כל הזמן המחשבה שאני יכול להשתנות אחרי התיכון כמו בסרטים האלה שהחננה של התיכון אחרי התיכון עושה שינוי דרסטי נהיה לו גוף והכל והוא מראה לכולם אז כל הזמן אני חושב על זה. הבעיה שלי זה בעיקר חרדה חברתית אני מרגיש חרדה קשה ביותר שאני נמצא במצבים חברתיים בעיקר רבי משתתפים, לב דופק במהירות ידיים מזיעות , אם יש אירוע חברתי שאני יודע עליו אפילו חצי שנה, שנה לפני אני כולי אוכל סרטים ובחרדות לפני זה אפילו חצי שנה לפני.
ביום ביום אני מדבר עם אנשים מהכיתה אבל רוב הזמן פשוט יושב לבד בפינה השקטה שלי כי זה יותר נוח לי ,ככה אני לא מקבל חרדה ובגלל זה אין לי כל כך קשרים חברתיים עם ילדים מהכיתה , אפילו להתאמן שאני רוצה אבל לא יכול כי מפחידה אותי המחשבה שאני אלך ואנשים יסתכלו עליי או שאני יעשה תרגיל לא נכון או שהכי גרוע פתאום אני אפגוש במישהו שאני מכיר , כל פעם יש לי את התחושה שאני צריך להוכיח את עצמי , אני יכול לפרש אפילו מבט של מישהו או מישהי כאתה לא מספיק טוב ולפעמיים זה נותן לי מוטיבציה לפעמיים לא.
האם זה באמת אפשרי לצאת מחרדה חברתית לבד? אני כל הזמן דוחה את השינוי לאחרי התיכון ואומר אני עוד ישתנה אבל לא עכשיו אחרי התיכון.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025