היי אסק פיפל. סליחה על החפירה אבל זה ממש חשוב ואני בדיכאון... בחצי שנה האחרונה ירדתי בסביבות ה25 קילו ואני ממשיכה לרדת (אני בגובה 1.63 ושוקלת 73).
בכל מהלך הדיאטה אכלתי מצויין, אבל עקב בעיה עם ספורט עשיתי פעילות מינימלית מאוד ופיציתי על כך בקצת פחות אכילה. באמצע התהליך הלכתי לדיאטנית כדי שתבדוק אם אני עושה הכל נכון, והיא הגדילה לי קצת את הפחמימות בתפריט וזהו. אני לומדת בפנימיה בסיכון, והאוכל פה לא שיא הבריאות אבל אני מוצאת את האופציות הבריאות ביותר (המון ירקות לא הרבה פחמימות והרבה חלבונים). נשארו לי 10-15 קילו לרדת והמוטיבציה שלי תמיד היתה גבוהה, ואני גם יודעת שאני אצליח להגיע למשקל היעד שלי בסופו של דבר, אבל עכשיו הכל נהיה מאוד איטי ואני יורדת בערך קילו- שניים בחודש.
יכול להיות שזה קצת מדכא אותי ומוריד לי את המוטיבציה, וכל פעם שאני חוזרת הביתה (פעם בשבוע למשך יומיים וחצי) יש לי המון בולמוסים ענקיים. הדבר הטוב הוא שאני לא מתפתה לאוכל לא בריא אלא רק אוכלת הרבה זרעי ציה, פירות, ירקות, קוואקר, תותי גוגי, בשר ודברים כאלה, אבל בכמות עצומה וכל בולמוס עובר את ה600 קלוריות. אני שותה הרבה מים ויודעת המון על תזונה נכונה אבל יש לי התקפי אכילה, אני נהנית מההרגשה שהבטן שלי מפוצצת. דרך אגב אני מדי פעם מרשה לעצמי קצת שוקולד, עוגה או משהו בסגנון, אבל באלו דווקא אני שולטת. איך אפשר לשכנע את עצמי לא להקשיב לבולמוסים? כל חיי הייתי שמנה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות