מאז ומתמיד האנשים סביבי אכזבו אותי, אם זה האמא שהעיפה אותי בגיל צעיר לרחוב, אם זה בני הזוג שבגדו, או סתם ניצלו פיזית ומנטלית וזרקו, אם זה פגיעות מיניות, ואפילו חברים שתמיד אכזבו אותי ולבסוף התגלו כצבועים.
למעשה, אין לי אף אחד כרגע, אני בת 17, בפנימיה.. כי אמא שלי זרקה אותי לטובת בן זוגה, אין לי חברים בכלל, כי אני ככל הנראה טיפוס ממש בעייתי שאי אפשר לאהוב, הבן זוג האחרון שלי גם הוא בגד בי, ואני שוב לבד.
קמה בידיעה שאף אחד לא זוכר אותי, וחוזרת לישון בתחושה שאני לא רצויה ולא צריכים אותי באף מקום.
אני לא חיה, אני לא שמחה, וכבר מיואשת מלהכנס לעומק הדברים, מיואשת מלחכות לאדם שלשם שינוי יהיה לו אכפת ממני.
השאלה שלי היא, מה אני אולי עושה לא בסדר? איך זה שאנשים תמיד מוותרים עלי ופוגעים באמון שלי? הרי.. אם ככ הרבה אנשים ויתרו עלי כנראה שמשהו שאני עושה הוא שגוי, מה כבר יכול להיות ככ דפוק בי ואיך אני מתקרבת לטווח הנורמאל?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות