לפני כחודשיים נפרדתי מחברה שלי, זה אחרי קשר ממושך של 10 חודשים.
מהרגע הראשון שראיתי אותה אני הרגשתי שהיא האחת שאני רוצה לבלות איתה את חיי. הייתי בן 16, יש כאלה שיגידו שהייתי תמים, אבל כל זה לא הפריע לי.
אחרי כחודשיים שאני רק חושב על איך לדבר איתה(וזה כאשר אני רואה אותה פעם בשבוע במפגש התנדבותי ששנינו הלכנו אליו) החלטתי להתחיל לדבר איתה... מפה לשם התגלגל שלאחר שבועיים נהיינו זוג.
זו האקספוזיציה.
התקופה שלי איתה הייתה התקופה המאושרת בחיי, אין לי אף לא זיכרון רע אחד ממנה, היא הייתה(ועדיין אני משער) נחמדה, אכפתית, יפה(לטעמי יפה מאוד אבל על טעם וריח...).
איך שהזמן עבר התחלתי טיפה להתרחק ממנה, הרגשתי שהיא טיפה לוחצת גם כאשר היא לא.. ואז עשיתי כת הטעות הגדולה שלי - נפרדתי ממנה.
בלי סיבה אמיתית , בלי ידע כלכך של למה עשיתי את זה, זה פשוט קרה.
ובערך לא חשבתי עליה כלכך למשך זמן קצר.
כעבור כחודש אני כבר מתחיל להבין שאני לא יכול בלעדיה, כי היא באמת הייתה הכל בשבילי. זו לא תחושה של געגוע למישו ששם בשבילך, זה פשוט געגוע לה, לבן אדם שהיא הייתה... אני פשוט מתגעגע אליה.
רציתי להגיד לה את זה ולנסות לתקן את העניינים, אבל לא היה לי האומץ, ובסוף חודשיים אחרי כשכבר היה לי אומץ זה היה מאוחר מדי, כבר יש לה חבר אחר והיא אמרה שהיא כבר התגברה עליי(אחרי חודשיים שלה היה קשה בלעדיי). דיברתי איתה יום למחרת בפלאפון והסברתי לה את כל הסיטואציה, דיברתי איתה על הכל, היא הייתה ממש נחמדה אליי ואני הצלחתי לשחרר את כל מה שהיה נצור בליבי.
הבעיה שלי היא שאני לא מפסיק לחשוב עליה, להסתכל על תמונות ישנות... לקרוא שיחות ישנות ופשוט לחייך ולבכות, למרות שהיא הייתה החברה הראשונה שלי, כבר חוויתי שברון לב בעבר, וזה לא זה, זה פשוט געגוע טהור לבן אדם.
אני לא מצליח להתגבר עליה ואני באמת אבוד עצות... אני גם מרגיש שאני לא רוצה להתגבר עליה ולשמור איתה קשר לפחןת כידידים... אבל אני לא יודע איך לעשות את זה... אשמח לכל עצה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות