אוקי,מאיפה להתחיל.... מאז ומתמיד הייתי שקטה כזאת מופנמת
אתם יודעים...כזאת שלא מעניינת אף אחד,זה לא הציק לי באמת שלא כי ידעתי שכשאגיע הביתה יחכה לי יחס רב כי אני הבת היחידה(ובאותה תקופה גרנו רק אני ואמא)
לפני שהגעתי לבית ספר חדש(כיתה ז') החלטתי לשנות את המצב ולהיות יותר חברותית
זה לא הלך...בכל מקרה השגתי חברה אחת(איכשהו...) וככה הייתי במשך שנה עם חברה אחת
זה לא הציק לי הייתי שמחה עם זה שיש לי לפחות חברה
לאחרונה היא התחילה להתרחק מימני,להיות יותר עם הבולטים יותר
אז התחלתי להיות יותר מופנמת ושקטה וילדים מהכיתה התחילו לרדת עלי,סתם ככה
קודם איזה ילד כמאט הרביץ לי בגלל כיסא,אחרכך ילדה אחת אמרה לי:"מה יש לך? מה את כזאת מוזרה?"
ונתקעתי עם ילדה אחת שהיא כן רוצה להיות איתי אבל היציאות שלה פוגעניות
לדוגמא:"איכ מה את לובשת?" "השיער שלך במצב נורא היום" "אני חמודה את מפחידה"
אני לא רוצה לסיים את הקשר הזה כי היא היחידה שאשכרה רוצה להיות איתי
אני שותקת על כל זה,אני כל הזמן אומרת שטוב לי בזמן שלא
אני כל הזמן משקרת שאני שמחה ושאני מאושרת להיות בכיתה הזאת.
עכשיו לגבי הבית זה סיפור די קצר.... אמא שלי התחילה להתרחק מימני
אבא לא גר איתנו כבר כמה שנים ובבית יש רק את אמא שלי אני והבעל שלה
הבעל שלה מתנהג אלי מגעיל,על כל הזדמנות הוא צועק עלי
ואמא שלי לא עושה עם זה כלום
ולאחרונה אמא שלי מתנהגת אלי מגעיל
כשאני אומרת לה שאני מרגישה שאני עצובה או שאני חולה או וואטאבר היא פשוט אומרת שהכל בראש שלי
גם כשאמרתי לה שאמא אמורה להתעניין בבת שלה איך היא מרגישה וכל זה ולא להתעסק רק בעצמה היא אמרה שאסתום את הפה לפני שאהיה בעונש ענק
ככה יוצא שאני מגיעה לבית ספר,סופגת שם עלבונות ובדידות
ובאה הביתה ואותו דבר...
זה כבר נמאס לי....אין לי חברות לדבר איתן
אין לי בבית עם מי לדבר
גם אם היה לא הייתי עושה את זה כי אני לא בן אדם שמדבר על הבעיות שלו
מה עלי לעשות במצב זה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025