היי אנשים, אני מסתובבת עם תחושה רעה כבר כמה ימים.. את האמת זה תמיד היה ככה אבל בזמן האחרון התחושה שלי רק התגברה..
אני ילדה חכמה, מצחיקה, יודעת להיות חברה אמיתית אבל בעיה אחת.. אני שקטה. כל החיים שלי הייתי שקטה כי מה לעשות זה באופי שלי, אני נוטה שלא לומר כל דבר שאני חושבת וכנראה זה בא לרעתי.
בכיתה לא כיף לי כי מן הסתם אני לא מגובשת (אני פשוט שקטה כל הזמן) אבל למזלי יש לי כמה חברות בכיתה שאיתו אני מדברת וחופרת להן וגם בדכבה יש לי די הרבה.. גם מבתי ספר אחרים. אבל אני פשוט מרגישה שלא מכירים אותי כי אני לא נותנת לאף אחד את האפשרות הזאת. אתמול הרגשתי הכי רע בעולם כי ילדה שיושבת לידי כזה אמרה למורה "אני יכולה לעבור מקום? בבקשה מתחננת! דיי כבר אני לא יכולה יותר לשבת פה עם השקט הזה!" ואיזה ילדה אמרה לה "דיי זה לא יפה.. זה מעליב" והיא אמרה לה כזה " מה אכפת לי. תשבי את פה נראה אותך אם תשרדי שעה!" והרגשתי פשוט כאילו עוד שניה הדמעות זולגות ולא מפסיקות. מה אני אעשה? זה האופי שלי, אני לא יכולה להשתנות ואני פשוט רגילה שלא לדבר הרבה.. נמאס לי כבר להרגיש לא שייכת לכיתה ומיותרת ואין לי אפשרות לעבור כיתה כי אני כיתת מופת. מישהו יכול לתת לי טיפים איך להיפתח או אולי לעודד אותי? בכל מקום שאני נמצאת אני מרגישה מיותרת.. למה מגיע לי לסבול בגלל שאני כזאת שקטה? אין לי כוח כבר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025