אני רבה המון המון עם אבא שלי אבל אין לי ברירה כי אני גרה איתו, אז בסופו של דבר אני סותמת את הפה עד הריב הבא. וזה גורם לי לחשוב מחשבות ממש רעות כמו לאבד את אמא שלי. המחשבה הזאת באה לי בראש יותר מדי פעמים ורע לי מאוד. אני חושבת על זה ברמה של אם זה יקרה אני מתכננת מה אני אעשה. אני לא רוצה לאבד אותה אני נערה עדיין ואני לא מוכנה לזה. אמא שלי הביאה אותי בגיל מאוחר יחסית והיא כבר בת 50. מה לעשות? הכי גרוע שזה יקרה מתישהו והפחד שזה יקרה בקרוב והכי נורא זה לגור עם אבא שלי. עם בן אדם שלא מבין כמה אני ואמא שלי קרובות. כמה סיפרתי לה דברים והיא עזרה לי מהדברים הכי קטנים בעולם עד הכי נוראיים בעולם. דברים שהוא לא יכול להבין ובאמת שניסיתי לדבר איתו אבל זה מרגיש כמו לדבר אל קיר או אל ילד קטן שרק מתווכח וצועק. יש לי המון טראומות מימנו אמנם לא בקטע של אלימות פיזית או מילולית אבל בצורות אחרות. אני באיזשהו מקום מפחדת מאבא שלי אני לא אוהבת אותו כמו שאת אמא שלי והמון פעמים רציתי שהם יתגרשו. אני ממש בדאון וזה מפריע לי בלימודים, בבקשה תתנו לי עצות איך להעביר את זה? בנוסף כל פעם שהמחשבה הזאת בראש שלי אני בוכה ממש כאילו זה קרה, כל פעם שהיא קצת מאחרת מהעבודה אני ישר בסרטים. כל עצה תתקבל רק לא פנייה לפסיכולוג, יש לי את הסיבות שלי וכבר הייתי אצל פסיכולוג. תודה ענקית לעונים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות