אני באמת לא יכולה יותר עם אמא שלי. אנחנו משפחה רגילה, בלי יותר מדי חריגות. אבא אמא ושלוש בנות. אני הבכורה.
אני ביחסים טובים לרוב עם שני ההורים שלי-אבל יכול להיות שבגלל שאני "ילדה של אבא" זה קורה.
יש עקיצות מצד אמא כל הזמן. גם אם בישירות וגם אם בעקיפות. תמיד אליי היא נטפלת. לא משנ. מי אשם- תמיד האשמה נופלת עליי. היא תמיד מנסה לקטלג אותי בכותרות "גאיה תמיד העצלנית, גאיה תמיד לא זזה, גאיה תמיד עושה את הטעות הזאת" וזה מחרפן אותי כל כך.
אין מה לעשות-גם כשאנחנו בסדר אחת עם השנייה זה לזמן קצר וזה כזה עצוב שאנחנו כל כך שונות. היא תמיד ברעש וזזה ופועלת, ואני תמיד בשקט שלי, רגועה ויותר איטית. אז ההתנגשות של שני סוגי האופי השונים שלנו יוצרת תמיד ריבים.
אחותי האמצעית נגיד היא טיפוס כמו אמא שלי ואולי בגלל זה לא רבה איתה כמעט- ואני בניגוד אליהן כמו אבא- שהוא גם טיפוס שקט.
השאלה שלי היא איך למען האמת אני אוכל באיזושהי צורה להסתדר איתה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות