היי, אשמח אם תתנו לי עצות.
סבתא שלי נפטרה לפני שלו שנים, והיא הייתה כמו אימא בשבילי. סיפרתי לה הכל, שיחקנו בקלפים, ראינו סדרות טלוויזיה ביחד ודיברנו המון, היו לנו המון שיחות נפש.
כל החיים היא הייתה איתי ואני פשוט לא מצליחה להפסיק לחשוב עליה ולהתגעגע אליה.
אני יודעת שלאהוב ולהתגעגע זה לא דבר רע אבל זה לא יוצא לי מהראש. אני בוכה כמעט כל לילה ו"מדברת" איתה לפני השינה. קשה לי עם זה שגם אחרי כל כך הרבה זמן אני עדיין מרגישה שבורה ושעבר רק שבוע מאז. זה נכון שלכל אחד יש את הזמנים והתקופות השמחות שלו, גם לי יש, אבל עדיין זה קשה שהרבה זמן אני חושבת רק על זה. הלכתי להרבה פסיכולוגים ומייעצים אבל זה לא כל כך עזר... דיברתי עם ההורים שלי ועם החברות וזה עדיין לא כל כך עזר... אולי רק לתקופה קצרה. יש לכם רעיון בשבילי? איך אני אוכל להתגבר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות